גנטיקה והשמנה – מה הקשר?

גנטיקה והשמנהבעשורים האחרונים בוצעו מחקרים רבים שניסו להבין את הגורמים השונים שתורמים להשמנה. בין היתר נערכו מחקרים רבים שמטרתם הייתה לבחון האם קיימת נטייה גנטית להשמנה.

כיום נראה לאור הידע המחקרי הרב שהצטבר במהלך השנים כי ישנם אלפי גנים שמעורבים בהשמנה, אם כי בסך הכול לגנטיקה לא קיים משקל העולה על עשרים וחמישה אחוז בתהליך ההשמנה.

מכלול הגורמים להשמנה

אמנם הנטייה שלנו להשמין נקבעת באופן גנטי, אך על מנת שהפוטנציאל הגנטי יבוא לכדי מימוש, הוא צריך לבוא במגע עם גורמים סביבתיים מסוימים. כך למשל אדם בעל נטייה גנטית חזקה להשמנה שיקפיד על ביצוע של פעילות גופנית אינטנסיבית ועל צריכה של תזונה מאוזנת, יהיה בסיכון נמוך יותר להשמנה בהשוואה לאדם שלא ניחן בנטייה גנטית להשמנה שיימנע לחלוטין מביצוע פעילות גופנית ושיצרוך תזונה עשירה בקלוריות, שומנים וסוכרים.

שבט הפימה כדוגמה

כך למשל בני שבט הפימה האינדיאני נמצאו במרכזו של מחקר שבחן מדוע בני הפימה סובלים משכיחות גבוהה מאוד של השמנה. מתברר שלאורך רוב הקיום של השבט, נאלצו חבריו להתקיים בתנאים קשים מאוד מבחינת התזונה שלהם ולפיכך הסתגלו מבחינה גנטית לאגור שומן בצורה מוצלחת ולהימנע משריפה של קלוריות שלא לצורך. הגוף של בני שבט הפימה הוא למעשה מכונה יעילה מאוד מבחינה אנרגטית המותאמת במיוחד למצבי חוסר.

עם זאת, החברה של שבט הפימה עברה שינויים מרחיקי לכת בעשורים האחרונים וזאת לאור חדירת התרבות המערבית לאורח החיים של השבט. לאור זאת, היתרון של שבט הפימה הפך לחיסרון והיכולת לשרוד בסביבה שבה המזון לא נמצא בשפע הובילה אותם להשמין ביתר בסביבה המערבית שמתאפיינת בשפע ובזמינות גבוהה של מזון.

הגורמים הניתנים להשפעה מול הגורמים שאינם ניתנים להשפעה

אין ספק שבמידה ואדם בעל נטייה גנטית להשמנה יאכל את אותם המזונות שאוכל אדם ללא נטייה לגנטית להשמנה, הרי שהאדם בעל הנטייה הגנטית להשמנה ישמין יותר. עם זאת, חשוב להבין שאת הגנטיקה לא ניתן לשנות. זה המקום לדבר על הגורמים הניתנים להשפעה ועל הגורמים שלא ניתנים להשפעה. בדיוק כמו שבכל אחד ואחת מאתנו טבועה הנטייה הגנטית להשמנה בחומר התורשתי, כך גם קיימת בכל אחד מאתנו הנטייה הגנטית לחלות בסוגי סרטן מסוימים.

עם זאת, בעוד שאדם שהינו בעל נטייה גנטית לחלות בסרטן יכול לבחור לעשן סיגריות ולהימנע מצריכת ירקות ופירות, הרי שאדם אחר יכול לבחור בדרך חיים שונה שכוללת ביצוע בדיקות סקר, צריכת ירקות ופירות בכמות נאותה, הימנעות מעישון והימנעות מאלכוהול וכך לצמצם את הסיכוי כי אכן הנטייה הגנטית תמומש. כל האמור לעיל נכון גם עבור הנטייה להשמנה.

לא להרים ידיים

אין ספק שהנטייה הגנטית להשמין אכן קיימת ויכולה להשפיע במידה רבה על הסיכוי להשמנה. עם זאת, אנשים שמגיעים ממשפחות בהן קיימת שכיחות גבוהה של השמנה יפיקו תועלת רבה מבחירה בדרך חיים בריאה יותר. במקום להשתמש בתירוץ הגנטי כדי להרים ידיים ולאכול מכל הבא ליד, מומלץ להשתמש בנטייה הגנטית להשמנה כמנוף להתנעה של שינוי הרגלים.

בדיוק כמו אותו אדם שבמשפחתו קיימת שכיחות גבוהה של מחלת הסרטן, שבוחר לעבור בדיקות סקר קבועות, להימנע מעישון ולצרוך תזונה המכילה שיעור גבוה של פירות וירקות, כך גם אדם בעל נטייה גנטית להשמנה יכול לבחור לגשת לטיפול אצל דיאטנית, לבלות בחדר הכושר שלוש פעמים בשבוע ולהקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת על מנת לצמצם את הסיכוי לכך שהנטייה הגנטית שלו אכן תמצא את הקרקע הנוחה להתממשות.