אפילפסיה היא קבוצה ענפה של הפרעות נוירולוגיות כרוניות הבאות לידי ביטוי בפרכוסים בלתי נשלטים. ישנו מגוון רחב של סוגי פרכוסים ותסמונות אפילפטיות וברוב חולי האפילפסיה ניתן לטפל באמצעות תרופות. הבחירה בסוג התרופות משתנה בהתאם לסוג הספציפי של האפילפסיה ממנו סובל המטופל.
סך הכול ישנן למעלה מעשרים תרופות שונות המתאימות לטיפול בחולי אפילפסיה שקיבלו את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני. שבעים אחוז מחולי האפילפסיה מגיבים היטב לטיפול התרופתי שניתן להם ומסוגלים לחיות בשלום עם המחלה. הטיפולים הנוספים המוצעים לחולי אפילפסיה הם טיפולים כירורגיים מסוגים שונים שמשתנים בהתאם לגורם לפרכוסים ודיאטה קטוגנית שבה נעסוק במאמר זה.
הטיפול באפילפסיה באמצעות צום
למרות שהטיפול בחולי אפילפסיה באמצעות דיאטה מתאימה הפך לנפוץ רק במאה העשרים, הרי שכבר בתקופת יוון העתיקה היה ברור לרופאים כי ניתן לשלוט על המחלה באמצעות שינוי תזונתי מסוים. עם זאת, בתקופה ההיא הטיפול התזונתי התבסס על צום מוחלט.
היה זה רק בשנת 1911 עת פורסם המאמר המדעי הראשון שדן בטיפול באפילפסיה באמצעות צום ובמשך כעשור הטיפול באפילפסיה באמצעות צום נחשב לטיפול מקובל מאוד, למרות שאחרי הפסקת הצום, בדרך כלל ההתקפים שבו ותקפו את החולים.
ההתפתחות של הדיאטה הקטוגנית
בשנת 1921, זוהו שלוש תרכובות אורגניות הנקראות גופי קטו בדם של אנשים שהורעבו ובדם של אנשים שצרכו תזונה עשירה בשומנים ודלה בפחמימות. רופא בשם ראסל ויילדר החליט לערוך ניסוי שבו הוא גרם לחולי אפילפסיה להימנע מצריכת פחמימות ולהרבות בצריכת שומנים. ההשערה המחקרית שלו הייתה שככול הנראה גופי הקטו הם האחראיים לשליטה על הפרכוסים ולפיכך, ישנה דרך שבה ניתן לשלוט על הפרכוסים באופן מתמשך.
במהלך העשורים הבאים בוצעו מחקרים רבים בנושא זה ומינוני השומנים והפחמימות המותרים בדיאטה השתנו מעת לעת כמו גם סוג השומנים, אך בעקבות הפיתוח של התרופות המודרניות, השימוש בדיאטה נזנח לאנחות והיא נעלמה כליל מהתודעה של אנשי המחקר והרפואה.
היה זה רק בשנת 1994, עת הדיאטה הקטוגנית חזרה למודעות הציבורית עם שידור של תכנית טלוויזיה שעסקה במפיק העל ג'יי ג'יי אברהמס. לטענתו, הודות לדיאטה הקטוגנית הנשכחת, הצליח להפסיק את הפרכוסים מהם סבל בנו בן השנתיים וזאת לאחר ששום טיפול תרופתי לא הועיל לו.
יעילות הדיאטה הקטוגנית
לפי המחקרים העדכניים ביותר נראה כי מחצית מחולי האפילפסיה שהתנסו בתפריט דיאטה קטוגנית נהנו מהפחתה של חמישים אחוז בתדירות ההתקפים ואילו שליש מהחולים נהנו מהפחתה של תשעים אחוז בתדירות ההתקפים. כשבעים וחמישה אחוז מהילדים המתנסים בדיאטה זו מגיבים לה תוך שבועיים לכול היותר ובמקרים רבים ניתן לראות אף היעלמות מוחלטת של הפרכוסים, גם במצבים של מחלה קשה ועקשנית מאוד שהייתה עמידה למספר טיפולים תרופתיים.
עקרונות הדיאטה
אמנם היישום של הדיאטה והדקויות שלה משתנים בין מכונים רפואיים שונים ובין מדינות שונות, אך העיקרון הבסיסי ביותר הוא לצרוך ארבעה גרם שומן עבור כל גרם של פחמימות וחלבונים (הכוונה היא לגרם אחד של שילוב בין פחמימה לחלבון). יחס זה מבטיח שהגוף ישתמש בשומן לצורכי הפקת האנרגיה ובעקבות זאת ייוצרו גופי קטו.
חצי שנה אחרי הפסקת הפרכוסים או שנתיים לאחר התחלת הדיאטה ניתן במשך חודשיים עד שלושה חודשים להפסיק את הדיאטה באופן הדרגתי, אם כי הפסקת הדיאטה כרוכה בסיכון לחזרת הפרכוסים. יישום מוצלח ויעיל של הדיאטה מצריך התנהלות משותפת של צוות רב מקצועי הכולל בין היתר דיאטנית קלינית, נוירולוג ילדים, עובדת סוציאלית, רוקח מוסמך, אחות מוסמכת ועוד.
המידע בכתבה באדיבות אתר epilepsy.co.il