גאוט, או שיגדון בעברית, היא מחלה הבאה לידי ביטוי בדלקת מפרקים הנגרמת בעקבות רמות גבוהות של חומצת שתן (חומצה אורמית) בדם.
ישנם ארבעה שלבים מובחנים שבהם מתפתחת המחלה: בשלב הראשון ניתן לראות רמות גבוהות של חומצת שתן בדם, בשלב השני מופיע ההתקף הראשון של הכאב במפרקים, כשבדרך כלל מדובר על מפרק בודד, בשלב השלישי ישנה תקופה של הפוגה ובשלב הרביעי הדלקת חוזרת באופן כרוני וגורמת לנזק למפרקים. עוד על אבחון המחלה
הקשר בין גאוט לתזונה
מחלת גאוט יוחסה בעבר לבני המעמדות הגבוהים, ולפיכך אין זה פלא שבתקופות שונות במהלך ההיסטוריה היא זכתה לשמות כמו למשל מחלת הציידים או מחלת המלכים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבין הגורמים המשפיעים על רמות החומצה האורמית, ניתן למצוא את רמת הצריכה של הפורינים (הנמצאים בשפע במזונות מן החי), הנחוצים ליצירתה.
בנוסף לכך, כיום ידוע כי הסיכוי לחלות במחלת גאוט עולה באופן משמעותי עם העלייה במסת הגוף וכי הפחתת משקל באופן הדרגתי מובילה להורדת רמות חומצת השתן בדם ולהקטנת הסיכוי לחלות במחלה. יש לציין כי ירידה דרסטית ומהירה מדי במשקל יכולה דווקא להעלות את הסיכוי לחלות במחלה בעקבות עלייה מהירה ברמות חומצת השתן בדם. לאור זאת, ניתן להבין מדוע קיימת שכיחות גבוהה יחסית של מחלת גאוט בקרב מנותחים בריאטריים.
חשיבות שילוב דיאטנית קלינית בבניית התפריט
באופן כללי הפחתה בצריכת פורינים מובילה להפחתה של חמישה עשר אחוז בלבד ברמת החומצה האורמית בדם, שכן ההשפעה של קצב סינתזת החומצה וקצב ההפרשה שלה, משמעותית יותר מההשפעה של כמות הצריכה של חומרי הגלם הנדרשת ליצירתה. עם זאת, כאשר משלבים את הפחתת הצריכה עם ירידה במשקל, הרי שההשפעה משמעותית יותר.
מכיוון שכך הם פני הדברים, הרי שיש לבנות למטופלים תפריט מורכב שמטרותיו הן מצד אחד להפחית במשקל ומצד שני להקטין את צריכת הפורינים. לצורך כך יש לערב בתהליך בניית התפריט דיאטנית קלינית המכירה את המחלה ואת דרכי הטיפול בה. מעבר לכך, חשוב גם כן לדאוג לבצע מעקב תזונתי אחרי החולים על מנת לוודא שהם אכן עוקבים אחרי התפריט ועל מנת למנוע ירידה מהירה מדי במשקל.
הנחיות תזונתיות לחולי גאוט בזמן התקף אקוטי
הארגון האמריקאי Academy of Nutrition and Dietetics פרסם רשימה של שינויי תזונה שיש לבצע בזמן התקף אקוטי של גאוט. להלן העקרונות המרכזיים של נייר העמדה שפרסם הארגון:
- חשוב ביותר לצרוך כמות נאותה של נוזלים ביום הנעה בין שמונה לשש עשרה כוסות, כשלפחות חצי מכמות הנוזלים צריכה להיות מים.
- מומלץ ביותר להגביל את צריכת האלכוהול כמה שרק ניתן כיוון שצריכה של אלכוהול מעלה את רמות החומצה האורמית.
- יש להגביל את צריכת העוף, הבקר והדגים לכמות שנעה בין מאה ועשרים למאה ושמונים גרם ליום לכול היותר.
- חשוב לצרוך חלבון במתינות במהלך ההתקף ולהעדיף חלבון ממקור של אגוזים, ביצים, טופו או מוצרי חלב דלי שומן.
הנחיות תזונתיות לחולי גאוט בזמן רמיסיה
להלן ההנחיות שפרסם הארגון עבור חולי גאוט שהמחלה שלהם נמצאת בנסיגה:
- מומלץ לבחור ימים מסוימים שבהם לא תאכלו מזונות המכילים פורינים ולפזר אותם על פני השבוע.
- יש להימנע מירידה מהירה במשקל אך חשוב מאוד לשמור על משקל גוף תקין.
- יש לשמור על צריכה מתונה של חלבון ולאכול מזונות מן החי לפי הסיבולת.
- יש להגביל צריכה של אלכוהול כמה שניתן.
- יש לצרוך בין 16-18 כוסות נוזלים מדי יום כשלפחות מחצית מהן מכילות מים.