הלבלב הוא איבר חשוב מאוד שנמצא בבטן בצמוד מצד אחד לטחול ומהצד השני לתריסריון. בלוטת הלבלב אחראית על הפרשות משני סוגים: הפרשה אנדוקרינית של הורמונים מטבולים כמו אינסולין וגלוקגון והפרשה אקסוקרינית של אנזימי עיכול.
מחלת הסכרת נגרמת לעתים קרובות בשל פעילות לקויה של הלבלב שמפסיק להפריש את האינסולין כראוי. ללא הפרשה טובה של אינסולין, לגוף אין יכולת לטפל במשק הסוכר בצורה אפקטיבית, רמת הסוכר בדם עולה ונגרמת מחלת הסוכרת.
במקרים חמורים של סכרת נעורים שמושפעת רק מבעית הפרשת אינסולין מהלבלב (והרגישות לאינסולין טובה) ניתן לטפל באמצעות השתלת לבלב. חולים אלה מטופלים במהלך היום יום בהזרקת אינסולין. השתלה של לבלב תקין שיודע להפריש אינסולין בעצמו מהווה תחליף לזריקות האינסולין.
לעומת זאת, בסכרת מסוג 2 שאופיינית למבוגרים, הבעיה העיקרית היא פיתוח סבילות הגוף לאינסולין ולכן השתלת לבלב לא תעזור.
מבחינה סטטיסטית, השתלת לבלב הוא ניתוח בעל סיכויי הצלחה גבוהים ביותר, וכ-80 אחוזים מההשתלות עוברות בצורה טובה והחולים מחלימים מהסכרת ובנוסף לכך נמנעים ממחלות רקע שונות הנלוות למחלת הסכרת. להרחבה בנושא סוכרת, תסמיניה ואפשרויות הטיפול – אתר סוכרת
הכנה לניתוח
כמו לפני כל ניתוח השתלת איברים, גם בהכנה לניתוח השתלת לבלב מבוצעות בדיקות רבות: בדיקה לתפקודי לב וכליה, בדיקות דם רבות וכמובן בדיקה להתאמת רקמות. מטרת הבדיקות האלה היא לראות האם החולה הוא מועמד מתאים לניתוח השתלה, ושגופו יצליח לעמוד בעומס הרב שגורם הניתוח. בנוסף, מבצעים כמובן בדיקת התאמת רקמות בין התורם לבין הנתרם על מנת לוודא שהשתל לא יידחה.
חולים רבים הסובלים מסכרת, סובלים אף מאי ספיקת כליות, ובמקרים של כשל כלייתי מבצעים השתלה כפולה של לבלב והשתלת כליה.
אפשרויות לתרומת לבלב
תרומות לבלב להשתלה אפשרית מתרומה מהחי או מהמת. ההשתלה הנפוצה ביותר היא השתלה משולבת של לבלב וכליה על ידי תרומת איברים מנפטר. במצב זה יש יתרון גדול, מפני שהחולה יכול לקבל את שני האיברים באותו זמן, ולעבור את השתלתם בפעם אחת.
בתרומה מהחי, ניתן לתרום חצי לבלב, וניתוח מסוג זה מתאים במיוחד לחולים בעלי רמת נוגדנים גבוהה שקשה למצוא עבורם התאמה. החיסרון הגדול כאן הוא עבור תורם חי, בגלל שמדובר בניתוח עם סיכונים רבים.
השתלת לבלב – מהלך הניתוח
הצלחת הניתוח להשתלת לבלב תלויה באופן קריטי במצבו של הלבלב הנתרם. לפני שמשתילים אותו בחולה, מבצעים בדיקה דקדקנית על מנת לוודא שהוא ראוי ואינו בעל פתולוגיות שונות. לבלב בעל רקמה צלקתית, הסתיידויות או צבע לא יפה נפסל ולא מושתל אצל החולה.
בתהליך ההשתלה, מחברים את הלבלב הנתרם אל כלי דם בבטנו של החולה, מבלי להוציא את הלבלב הקיים. אין צורך להוציא אותו, בעיקר מפני שאינו מפריע והוא עדיין שומר על תפקידו בהפרשת אנזימי עיכול. בניתוח משולב של לבלב וכליה, כמובן שמוסיפים גם את הכליה לפי הפרוצדורות המקובלות.
תקופת החלמה לאחר השתלת הלבלב
באופן כללי, מושתלי לבלב לא חייבים להיות מאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ, והחלמתם מתבצעת במחלקה. לאחר הניתוח מבצעים בדיקות מעבדה יומיות, ובעיקר בדיקת גלוקוז בדם, וזאת על מנת לוודא שההשתלה התבצעה בהצלחה ושהלבלב החדש מקיים את תפקידו כהלכה. כמו כן, מושתלי לבלב מטופלים בתרופות נוגדות חיסון מיד לאחר הניתוח, וטיפול זה נמשך כמובן לאורך כל החיים במטרה למנוע את דחיית השתל ולאפשר לחולים להמשיך באורח חיים בריא לאחר ההשתלה.
השתלת לבלב היא ניתוח מוצלח, שמספק לחולי סכרת נעורים אפשרות להחלים באופן כמעט מוחלט מהמחלה. חשיבות ההשתלה אינה רק עבור בעיות איזון הסוכר והצורך בהזרקת אינסולין, אלא גם תורמת רבות כנגד התפתחות מחלות הנלוות לסכרת כמו אי ספיקת כליות, בעיות עיניים, כריתת איברים וכו'.