בעיות לב חמורות עלולות לגרום לאי ספיקת לב קשה – כתוצאה מכך, הלב מבצע את תפקידו באופן ירוד, ובמקרים קשים יש צורך להתערבות מיידית ולבצע השתלה. מסיבות שונות, לא תמיד ניתן לבצע השתלה: כאשר עדיין לא נמצא תורם, החולה בעל מחלות רקע ויש להמתין עד שיעברו וכו'.
במקרים אלה, יש להמתין זמן מה לפני ביצוע השתלת לב, וכדי לאפשר לחולה חיים תקינים משתמשים בינתיים בלב מלאכותי. כלומר, השימוש בלב המלאכותי הוא זמני, ומהווה "גשר" עד לביצוע ההשתלה. מדובר על מקרים בהם כבר אי אפשר להמתין יותר עד למציאת תורם מתאים להשתלת איברים או שמכל סיבה אחרת יש להמתין עד ביצוע ההשתלה.
במקרים חריגים בהם כלל אין אפשרות לבצע השתלה, הלב המלאכותי משמש כתחליף מלא ללב המקורי, אך אפשרות זו אינה מומלצת.
ייצור לב מלאכותי
כבר שנים רבות, הרפואה מצליחה למצוא פתרונות מלאכותיים לבעיות תפקוד של איברים שונים: החל משיניים תותבות, פרוטזות למושתלי גפיים ועד התקנת סטנטים מלאכותיים שמשמשים להרחבת צינורות בגוף. עם זאת, הלב הוא איבר מורכב ומיוחד, ובמהלך הנסיונות לפתח מענה מלאכותי סביר, נתקלו החוקרים בקשיים מסוגים שונים.
הלב הוא איבר שבא במגע מתמיד עם מחזור הדם ודרכו עוברים ליטרים רבים של דם בכל דקה. מגע הדם עם החומרים הסינטטיים השונים אינו דבר בריא וגורם לנזקים רבים – שבירת הכדוריות, התפתחויות דלקות, דימומים, והחמור מכל – יצירת קרישי דם. קרישי דם הם הגורם העיקרי למוות לאחר השתלת לב מלאכותי, ולמרות השיפור הרב בנושא, עדיין אין לרפואה את הפתרון המתאים לבעיה.
האתגר השני הוא ייצור לב בעל פעילות אפקטיבית ויעילה. למרות התקדמות אדירה מאז התחילו להשתיל לב מלאכותי, עד היום, הלב המלאכותי אינו יעיל אנרגטית, ולא תמיד יכול לספק את הדם בקצב הנדרש. כתוצאה מכך, בעלי לב מלאכותי אופיינו עד לא מזמן בעייפות מתמדת ומוגבלות בתנועה.
השתלת לב מלאכותי – קצת היסטוריה
השתלת לב ראשונה התבצעה בשנת 1982 על ידי ד"ר קולף. המושתל היה ברני קלארק, רופא שיניים מסיאטל שהצליח לשרוד 112 יום. מאז, חלו שיפורים רבים בלב המלאכותי, שמאפשרים כמובן לחיות הרבה יותר זמן.
במהלך השנים, שופרו החומרים שמצפים את הלב המלאכותי, והורידו את מספר קרישי הדם שנגרמים. כמו כן, היכולת האנרגטית של הלב המלאכותי שופרה, החל משיפור יעילות העבודה ועד שימוש בסוללות נטענות, וכיום מתאפשרת יכולת עבודה טובה יותר ולאורך זמן רב יותר.
התאמת הלב המלאכותי
לב מלאכותי בא להעניק "גשר" של זמן עד לביצוע ההשתלה, ובזמן זה אחראי לספק לחולה תחליף זמני לפעילות הלב. ברוב המקרים, המחלות השונות הגורמות אי ספיקת לב פוגעות בחלקים מסויימים של הלב, ולכן הלב המלאכותי בא להתגבר על המחלה הספציפית ולתקן את החלק שנפגע בלבד, ואינו בא להחליף את כל הלב.
לדוגמא, אי ספיקת לב שמאל תוביל לכך שישתילו לב מלאכותי המספק תמיכה לצד השמאלי ובצד ימין יישאר במקרה זה הלב המקורי. כאשר אי ספיקת הלב קשורה לשני החדרים, יש להשתיל לב מלאכותי חזק וגדול יותר, שיחליף את פעילות שני חדרי הלב.
ההעדפה היא תמיד להשתיל לב מלאכותי קטן ככל האפשר ולמקד את הטיפול בחלק הפגום בלבד. ככל שהלב קטן יותר, הוא דורש כמובן פחות אנרגיה והאדם המושתל חוזר לפעילות תוך פרק זמן קצר יותר.
באופן כללי, לב מלאכותי יכול לספק כשנה-שנתיים של המתנה להשתלה. לאחר מכן, הסיכון להתפתחות קריש דם הולך וגובר והחולה עלול למות מקרישי דם ובעיות נוספות. תקופה זו בדרך כלל מספיקה עד הגעת תורם מתאים, אשר בזכותו מתבצעת השתלת לב מלאה.