השתלת קרנית נחשבת לפיתרון נפוץ אצל הסובלים מבעיות ראיה קשות. במצב זה, משתילים קרנית חדשה שהגיעה מתורם במקום הקרנית הפגועה. הקרנית היא רצועה בצבע שקוף הממוקמת בחלקה החיצוני של העין. תפקידה של הקרנית הוא למקד את קרני האור דרך האישון והעדשה, וכאשר היא נפגעת פעולת הראיה נפגעת גם כן.
עם השנים, הקרנית נהרסת והופכת למצולקת מאוד. ההרס נגרם בגלל תהליכי ניוון והזדקנות טבעיים, וכן בגלל מחלות זיהומיות ותורשתיות שונות. הרס הקרנית מוביל באופן ישיר לפגיעה חמורה בפעולת הראיה, והטיפול הטוב ביותר במקרה זה הוא השתלה.
בנוסף, הקרנית עלולה להיפגע גם במקרים של טראומה כמו לדוגמא מכה חזקה או כוויה. גם במצב מסוג זה, אין ברירה אלא להשתיל קרנית.
השתלת קרנית – יתרונות
למרות שפגיעה בעין אינה נחשבת לפגיעה מסכנת חיים, השתלת קרנית נחשבת לטיפול מציל חיים וכל שנה מבוצעים בישראל כ-1000 ניתוחי השתלת קרנית. המטרה הראשית של השתלת קרנית היא כמובן שיפור הראיה – בזכות ניתוח ההשתלה מחזירים לחולים את האפשרות לראות, ומספקים להם איכות חיים טובה יותר. שיפור הראיה מושג כמובן אחרי החלפת רקמת הקרנית הלא תקינה ברקמה בריאה.
בנוסף, קיימים מקרים של זיהומים שונים בקרנית בהם קשה מאוד לטפל בגלל מחסור בהזנת דם. גם במקרים אלה מבצעים את הניתוח, על מנת להרחיק את הזיהום מגוף החולה.
הכנה לפני הניתוח
לעומת איברים אחרים, הקרנית היא רקמה נוחה מאוד לניתוח השתלה. היתרון הגדול בהשתלת קרנית מגיע בזכות העובדה שהקרנית אינה מוזנת על ידי כלי דם, ובכך מתגברים על מגבלות רבות הקשורות לעולם ההשתלות.
ראשית, הקרנית מוזנת בעיקר על ידי נוזל העין (ולא תלויה באספקת דם), ולכן ניתן לקבל קרנית לתרומה גם במצבי מוות לבבי ולא רק במצבי מוות מוחי נשימתי כמו רוב האיברים הפנימיים. מדובר ביתרון גדול, מפני שבמצב זה מאגר התורמים הפוטנציאלים עולה באופן משמעותי.
בנוסף, בזכות זה שאין לקרנית אספקת דם, גם אין שם פעילות חיסונית רחבה, ולכן התאמת רקמות קלה ופשוטה יותר, והסיכון לדחיית השתל נמוך באופן משמעותי.
וכמו כן, תהליך ההשתלה הוא פשוט וקל יחסית, ובניגוד לניתוחי השתלה אחרים אינו גורם למעורבות סיסטמית ולעומס אדיר על מערכות הגוף. ולכן, הקריטריונים בבחירת המועמדים להשתלה פחות מחמירים, ואין צורך בחודשים של בדיקות מחמירות ומעמיקות על מנת לוודא שגופו של החולה יעמוד בתרומת האיבר.
השתלת קרנית – מהלך הניתוח
קיימים שני סוגי ניתוחים – השתלת קרנית מלאה, בה מחליפים את רקמת הקרנית לכל עומקה והשתלת קרנית חלקית, בה מחליפים רק את החלק הקדמי של רקמת הקרנית הפגועה.
במהלך הניתוח, מבצעים חתך בצורה עגולה (לפי העומק הנדרש) ומסירים את רקמת הקרנית הפגועה. לאחר מכן, משתילים במקומה את הרקמה הנתרמת ומסיימים בתפרים עדינים. הסרת התפרים מתבצעת באופן הדרגתי במשך תקופה ארוכה, עד שרקמת הקרנית התאחתה באופן מלא וחזרה לתפקוד תקין.
ניתוח השתלת קרנית – תקופת החלמה
ההחלמה מניתוח השתלת קרנית היא קשה וארוכה. בגלל החתך הגדול שבוצע, העין כולה רגישה מאוד לזיהומים ודלקות שונות במשך תקופה של מספר שנים. מלבד הזיהומים, רקמת הצלקת והתפרים העדינים לא תמיד מספיקים על מנת להחזיק את השתל כראוי, וכל טראומה או מכה עלולה לגרום להרס השתל וניתוקו.
כמו כן, הראיה אמנם משתפרת מאוד, אך עדיין אינה תקינה והחולים בדרך כלל חייבים להרכיב משקפיים לאחר הניתוח. חשוב לזכור שניתוחים מסוג השתלה חלקית נחשבים לטובים יותר, ובעלי החלמה מהירה וטובה יותר, ובשנים האחרונות מועדפים באופן משמעותי על פני ניתוחי ההשתלה המלאה.