המונח ויטמין D משמש לתיאור של חמש תרכובות אורגניות המשחקות תפקיד מרכזי במספר תהליכים פיזיולוגיים ובעיקר במשק הסידן והזרחן. באופן עקרוני, אנחנו מסוגלים לייצר חלק מהתרכובות באופן עצמאי ולפיכך ויטמין D הוא לא ויטמין קלאסי, שכן קבוצת הוויטמינים כוללת בעיקר חומרים שאנחנו לא מסוגלים לסנתז באופן עצמאי.
עם זאת, כאשר התגלו התרכובות טרם היה ידוע לחוקרים כי אנחנו מסוגלים לייצר חלק מהתרכובות באופן עצמאי וברבות השנים ההגדרה המקורית של התרכובות כוויטמין השתרשה והשתמרה.
מסלול הוויטמין בגופנו
המקור המרכזי לוויטמין D הוא מקרינת השמש הפוגעת בתאי העור. למעשה, אנחנו מפיקים באופן ממוצע כתשעים אחוז מהוויטמין בעקבות החשיפה לקרינת השמש ואילו רק עשרה אחוז מהוויטמין מגיעים מהמזון (בעיקר מדגים) או מתוספי מזון המכילים את הוויטמין. לאחר שקרני העור פוגעות בעור החשוף, הוויטמין עובר לכבד ומהכבד הוא משונע לכליות. רק לאחר תהליכי עיבוד מסוימים המתרחשים בכליות, הוויטמין הופך לפעיל.
סך הכול ניתן לקבל את מלוא כמות הוויטמין על ידי חשיפה של הרגליים והידיים שני ימים מדי שבוע למשך חמש עד שלושים דקות לאור השמש בין השעה 10:00 בבוקר לשעה 15:00 בצהריים.
מה הם הגורמים לחסר ויטמין D?
להלן מספר גורמים שיכולים לגרום למחסור בוויטמין D:
- גורמים המפריעים לקליטת הקרינה של השמש – שימוש אינטנסיבי בקרם הגנה, צבע עור כהה במיוחד, מגורים באזור גיאוגרפי שלא נחשף מספיק לשמש, הישארות בחללים סגורים ואי יציאה מהבית או מהמוסד, יציאה מהבית בשעות לא מתאימות מבחינת קרינת השמש ועוד.
- פירוק מהיר מדי של הוויטמין – בדרך כלל הפירוק המוגבר של הוויטמין נגרם בעקבות שימוש בתרופות שונות כמו למשל סטרואידים או תרופות נגד פרכוסים.
- מחלות – ישנו מגוון רחב של מחלות שיכולות לגרום למחסור בוויטמין D כשבין היתר מדובר על מחלת כליות כרונית, מחלות כבד שונות וכן מגוון של מחלות תורשתיות או נרכשות. מחלות שכיחות המקושרות עם פגיעה במשק הוויטמין הן למשל פעילות יתר של בלוטת התירואיד, תת פעילות של בלוטת התירואיד ועוד.
- הנקה – מאחר ובחלב האם ישנה כמות צנועה מאוד של ויטמין D, תינוקות יונקים נמצאים בסיכון לסבול מחסר של הוויטמין.
מה הן הסכנות הנובעות ממחסור בוויטמין D?
אחת הסכנות החמורות ביותר המקושרות למחסור בוויטמין D היא אוסטיאופורוזיס. מחלה זו באה לידי ביטוי בחורים הנפערים בעצמות והלוקים בה סובלים משכיחות גבוהה של נפילות ושברים בעצמות.
ילדים הסובלים ממחסור בוויטמין D מועדים לחלות ברככת בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לילדים שלא סובלים ממחסור בוויטמין. בנוסף לכך, מחסור חמור בוויטמין D יכול לבוא לידי ביטוי בחולשת שרירים ניכרת, בהגדלת הסיכוי ללקות בגידולים ממאירים בלבלב, במעי הגס, בשד, בשחלות ובערמונית.
מעבר לכל זה, במחקרים רבים מספור הצליחו לקשר בין מחסור חמור בוויטמין D לבין עלייה בסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם, במחלות אוטואימוניות בדגש על סוכרת סוג 1, קרוהן וטרשת נפוצה וכן לבין עלייה בסיכון לחלות בדיכאון וסכיזופרניה.
כמה ויטמין D צריך לצרוך מדי יממה?
הצריכה המומלצת של הוויטמין משתנה בגילאים שונים ובמצבי חיים שונים. בנוסף לכך, הצריכה של הוויטמין במזון משתנה בהתאם לכמות החשיפה היומית לקרינת השמש.
מבוגרים וילדים שלא נחשפים מספיק לשמש יפיקו תועלת מתוספת של 1000 יחידות ויטמין D ליום, נשים מניקות מומלצות לצרוך כ-4000 יחידות ליום וכן יש לתת תוספי ויטמין D לחולים הסובלים ממחלת כליות כרונית, שכן בשלבים המתקדמים של המחלה, הכליות לא מסוגלות לשפעל את הוויטמין ולהפוך אותו לפעיל.