כרטיס אדי

עמותת אדי, אשר הגתה את רעיון הכרטיס, נקראת על שם אהוד (אדי) בן דרור. אדי היה חולה במחלת כליות סופנית וטופל בדיאליזה במשך שנתיים. לאחר שנתיים, קיבל אדי תרומת כליות, אולם נפטר מסיבוכי ההשתלה.

עקב סבלו הרב וההתמודדות היומיומית עם מחלה, אשר יכולה להיפתר בעזרת אנשים אחרים, הוא הגה את רעיון הכרטיס, בו יוחתמו אנשים המוכנים לתרום מאיבריהם לאחר מותם. לאחר מותו, החליטו הוריו וחבריו להוציא את הרעיון אל הפועל ולייסד את כרטיס אדי.

מטרת כרטיס אדי הוא להגדיל את מספר השתלות איברים המבוצעות בישראל ובכך לצמצם את רשימת הממתינים להשתל (על פי עקרונות הקצאת איברים). האגודה פועלת רבות להעלאת המודעות בקרב הציבור בקמפיינים ופרסומות, הן לחשיבות התרומה והן לתהליך החתימה על כרטיס אדי. כמו כן, האגודה פעילה גם במרחב הפוליטי ומעודדת חקיקה אשר תסייע בנושא זה.

מהו כרטיס אדי?

כרטיס אדי הינו כרטיס אשר החתום עליו מבקש כי יתרמו את איבריו לאחר מותו. הכרטיס מפרט את האיברים והרקמות אשר החתום מבקש לתרום. לכרטיס אדי אין תוקף משפטי, אולם הוא מהווה בקשה מצוות בית החולים וצוואה עבור משפחתו של האדם. מכיוון שאין לו תוקף משפטי, במקרה המוות כאשר האיברים מיועדים להשתלה, עדיין נדרשת הסכמת המשפחה לתהליך.

על כרטיס אדי רשאי לחתום כל מי שמלאו לו 17. כל אדם זכאי לחתום על הכרטיס, ללא צורך בהצהרת בריאות כלשהי, ובלי להתחשב במצבו הבריאותי. מומלץ כי האדם החתום ייקח עמו את הכרטיס באופן צמוד, אולם במקרה הצורך, תיעשה פנייה למאגר ההשתלות הארצי על ידי מתאמת ההשתלות של בית החולים ללא ידיעתם של הרופאים המטפלים.

החשיבות בחתימה על כרטיס אדי

כרטיסים דומים נמצאים בשימוש בכל העולם המערבי. אחוז ההיענות לחתימה במדינות אלה עומד על 25%-30%, בעוד שבישראל אחוז החתימה אינו מגיע ל- 5% מסך כל האנשים. חשיבותו של הכרטיס נעוצה, בראש ובראשונה ביכולת להציל שבעה אנשים שונים מתרומת איברים של אדם אחד.

החתימה על כרטיס אדי מהבחינה המנהלית היא קלה ונגישה לכל אדם באשר הוא. חשיבות נוספת לכרטיס אדי נעוצה בעובדה כי זהו כרטיס המהווה צוואה של רצון האדם עוד בחייו. כאשר אדם חותם על כרטיס אדי, הוא מפרסם בפני כל את רצונו בתרומת איבריו, במידה ויתאפשר המצב. בכך, הוא משחרר את משפחתו או הסובבים אותו מדילמות מוסריות והחלטות נמהרות, בזמן מותו.

הסיבות לכך שאנשים לא חותמים על הכרטיס

ישנם מיתוסים שונים הנפוצים בקרב הציבור, אשר מונעים מהם לחתום על כרטיס אדי. אחד מהם הוא שאנשים רבים אינם רוצים לחשוב על רגע המוות בעודם בחיים. גורם נוסף הכול למנוע חתימה הוא מחשבות מוטעות אודות מוות מוחי. על מנת לקחת איברים מנפטר, הגדרת המוות המוחי חייבת להתייחס לתפקוד גזע המוח. כאשר תנאים אלה מתקיימים, המוות הוא נצחי ואין ממנו דרך חזרה.

כמו כן, הרופאים אשר מגדירים את הנפטר ככזה, הינם רופאים בכירים וותיקים המומחים כל אחד בתחומם, ואין להם קשר לתרומה או השתלת איברים. לא נעשית שום פעולה על מנת להבטיח תרומת איברים, טרם זמנה. חייו של כל אדם קדושים ומחייבים את הרופאים לנסות להצילו כל עוד הדבר אפשרי.

בישראל, באופן מיוחד, קיים בלבול וחוסר ידיעה עמוקה בדבר השאלות הדתיות העולות מנושא זה. רבים מהאנשים לא יודעים כי כבר בשנות השמונים, מוות של גזע המוח התקבל כמוות לכל דבר גם מבחינה הלכתית.