ניתוח מעקף קיבה הוא ניתוח השייך למשפחת הניתוחים הבריאטריים, שמטרתם לעודד ירידה במשקל.
ניתוח זה נחשב לרדיקלי יותר מניתוחי השרוול, ניתוח מעקף תריסריון או ניתוחי הטבעת המתכווננת וזאת כיוון שהוא משלב בין האלמנט הרסטרקטיבי לאלמנט של תת הספיגה.
בניתוח מעקף קיבה המנתח מחלק את הקיבה של המטופל לשני חלקים נפרדים: חלק עליון בנפח של עד שלושים סנטימטרים ויתר הקיבה. לאחר הפרדת הקיבה לשני מדורים, משיק המנתח את הכיס העליון של הקיבה ישירות למעי.
באופן כזה נוצר מעקף, שכן במקום שהמזון ימשיך לחלקה השני של הקיבה ומשם לתריסריון, הוא עובר ישירות למעי הדק. בשל כך המזון לא עובר ספיגה אופטימאלית שכן הוא לא נפגש עם מיצי העיכול של הקיבה עד לנקודת ההשקה בין שתי הלולאות בהמשך מערכת העיכול.
למרות שניתוח זה הופך לנפוץ יותר ויותר בישראל בשנים האחרונות, הוא עדיין פחות פופולארי מניתוח השרוול הפופולארי במיוחד במחוזותינו. בארצות הברית לעומת זאת, ניתוח מעקף קיבה הוא הניתוח הבריאטרי הנפוץ ביותר.
ירידה במשקל כתוצאה מתת הספיגה
ניתוח מעקף קיבה גורם לירידה משמעותית במשקל, בעיקר הודות לפגיעה בספיגה התקינה של המזון. את הניתוח ניתן לבצע במספר טכניקות, הנבדלות זו מזו במיקום של נקודת ההשקה בין המעי הדק לקיבה. יכולת הספיגה תהיה ירודה יותר, ככול שנקודת ההשקה תמוקם רחוק יותר במעי הדק.
מאחר והמזון לא נספג בצורה איכותית במערכת העיכול, המטופלים צריכים להישאר לאחר הניתוח במעקב תזונתי קפדני וזאת כיוון שהניתוח מעמיד אותם בסיכון גבוה לסבול מחסרים תזונתיים שונים.
למעשה רוב המטופלים יצטרכו ליטול עד יומם האחרון מגון תוספים כשבין היתר מדובר בתוסף ברזל, תוסף סידן, ויטמינים מסיסים בשומן ועוד. כמו כן ישנה חשיבות עליונה להביא את המטופלים למעמד הניתוח כשהם במצב תזונתי אופטימאלי וללא כל חסרים תזונתיים.
ירידה במשקל כתוצאה מהרסטריקציה
אלמנט הרסטריקציה בא לידי ביטוי בהקטנת או צמצום נפח הקיבה. כאשר מצמצמים את נפח הקיבה התפקודית, מקטינים את נפח הארוחה, כלומר מצמצמים את נפח המזון שהמנותח יכול לצרוך מדי ארוחה. בניגוד לסוגים אחרים של ניתוחים בריאטריים, בהם לא פוגעים בשוער התחתון של הקיבה, בניתוח מעקף קיבה עוקפים את השסתום כך שהמזון עובר ללא בקרה ישירות למעי הדק.
כתוצאה מכך המנותחים נמצאים בסיכון גבוה לסבול מתסמונת ההצפה. תסמונת זו נגרמת על רקע מעבר מהיר יתר על המידה של תוכן הקיבה ההיפרטוני למעי הדק. המעבר המהיר של התוכן הקיבתי גורם להתרחבות מהירה ופתאומית של המעי הדק ולגירוי של המעי הדק. התסמונת מתבטאת בין היתר בחיוורון, הקאות, שלשולים, כאבי בטן, בחילות, הזעה מוגברת ואפילו יכולה לבוא לידי ביטוי בעילפון כשלושים דקות לאחר הארוחה.
על מנת להימנע מהתסמונת יש להקפיד על אכילה איטית מאוד ולעיסה איכותית מאוד של המזון בכל ארוחה וארוחה.
ירידה במשקל כתוצאה מהפחתת התיאבון
רבים לא יודעים זאת, אך בנוסף לכך שהניתוח משלב בין אלמנט של תת ספיגה לאלמנט של צמצום נפח הקיבה, הוא גורם גם לירידה פיזיולוגית ברמת התיאבון. הוא עושה זאת על ידי שינוי ברמות ההורמונים המופרשים במערכת העיכול. כך לדוגמה לאחר הניתוח הורמוני השובע PYY ו- CCK מופרשים בשלב מוקדם יותר במהלך הארוחה ולעומת זאת הורמון הרעב גרלין, המיוצר בקיבה, מופרש בכמות נמוכה יותר.
למעשה זהו השילוב בין שלושת האלמנטים (ירידה ברמת התיאבון, הקטנת נפח הקיבה ותת ספיגה) האחראי לתוצאות המרשימות של הניתוח. מעבר לכך, יש לציין כי ניתוח מעקף קיבה לא דורש מהמנותחים להשקיע מאמץ רב בשינוי הרגלי האכילה שלהם, מה שמן הסתם תורם גם כן רבות לירידה המרשימה במשקל לאחר הניתוח.
מה הן תוצאות הניתוח?
בדרך כלל רוב הירידה במשקל מתרחשת במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח. בתקופה זו משילים המנותחים בממוצע בין שבעים לשמונים אחוז מהמשקל העודף שלהם. לאחר השנה הראשונה בדרך כלל עולים המנותחים במשקל באופן מתון והדרגתי ביותר עד חמישה עשר אחוז. במעקב של 15 שנה נראה כי המנותחים מצליחים לשמור על משקל יציב תוך הפחתה של כחמישים אחוז מהמשקל העודף.
סיבוכי הניתוח כוללים סיבוכים של מחלת כיב פפטי (3%), דלף מנקודת ההשקה (1-2%) וחסימת מעי (2.9%).