על פי מאמר שפורסם לאחרונה ב-BBC, מתברר כי נושא תרומת האיברים החיים גדל בבריטניה, מאז שהחוק נכנס לתוקף בשנת 2006. יחד עם זאת, סוג זה של אלטרואיזם, משחק תפקיד בין המינים. על פי המאמר שפורסם במדור רפואה, בריאות ופילוסופיה, מין התורם של תרומת איברים חיים הוא בעל משמעות, ומתברר שנשים נוטות יותר לתרום איברים חיים, ובמקביל, הן נוטות פחות לקבל תרומת כליה. נתונים אלה יכולים להיות מוסברים על ידי הרעיון לפיו גברים אולי זקוקים יותר לכליות, ולכן נשיהן תורמות לעיתים קרובות יותר, אלא שנשים תורמות איברים באופן רחב יותר גם לזרים שאינם קרובי משפחה.
על פי מחקר שנערך בגרמניה בשנת 2008, נמצא כי נשים יותר בעד תרומת איברים מאשר גברים, גם אם אין ברשותן כרטיס תרומת איברים. נשים גם נוטות להיות ביקורתיות יותר כלפי הצעות של פיצוי כספי עבור איברים מאשר גברים, אשר ברובם מאשרים הצעות אלו.
מצב תרומות האיברים בארץ
במאי 2008 נכנס בארץ לתוקף חוק ההשתלות, ומאז מורגשת ירידה דרסטית בהשתלות כליה בקרב ישראלים בחו"ל, בשל החשד לסחר באיברים. מאז תחילת החוק, קופות החולים מאשרות מימון השתלות כליה המבוצעים ברוסיה, ארצות הברית ולטביה, אך ורק מתורמים שאינם בחיים.
החוק הוביל גם לעלייה של מעל לחמישים אחוז בתרומות של כליות מאנשים חיים בארץ. מחקר חדש שנערך בבית החולים בילינסון, מצביע על ממצאים לפיהם בשל החוק אשר מציע לראשונה פיצוי כפי לתורמים חיים, על מנת למנוע סחר באיברים, גדל אחוז התורמים באופן משמעותי והוסיף קבוצה חדשה של גברים חרדים אשר מבקשים, במסגרת החוק, לתרום כליה מתוך מניעים אלטרואיסטים, גם ללא קרבה משפחתית.
בבית החולים בילינסון, מבוצעות 80% מהשתלות הכליה בישראל, ונראה כי הנשים ממשיכות להוביל בנושא תרומות איברים חיים. במחקר שנערך מינואר 2004 עד דצמבר 2012, נמצא כי גם לאחר שהחוק נכנס לתוקף, נשים עדיין מהוות את מרבית תרומות הכליה.
בדומה לפער המגדרי הקיים באירופה ובארצות הברית, גם בארץ קיימת תופעה לפיה יותר נשים תורמות איברים, ליותר גברים. פער זה מתקשר אל העובדה כי חלוקת העבודה בתוך המשפחה עדיין אינה שוויונית גם במערב. נשים נתפסות יותר כאחראיות על תפקוד וטיפול תקין של המשפחה בתחומי חינוך, בריאות ורווחה, ואילו הגברים אחראים על הכנסת הפרנסה והם חוששים יותר מסיבוכים רפואיים הקשורים לניתוח ההשתלות.
ההיבט ההלכתי של תרומת איברים
כשלושים אחוזים מהאוכלוסייה בארצות המערב מחזיקים ברשותם כרטיסי תורם איברים, ובישראל חתמו עד עתה רק ארבע אחוזים על קבלת כרטיס "אדי". הסיבה העיקרית היא כי בנושא מוות, אנשים רבים, חילוניים ודתיים, מאמצים את ההשקפה הדתית, ומחליטים נגד התרומה.
האירוני הוא, שדווקא על פי חוקי היהדות, תרומת איברים נתפסת כמצווה משמעותית. הרבנות הראשית מתירה תרומת איברים ומכירה במות גזע המוח כבמוות הלכתי, על פי פסיקות הרב פיינשטיין. יחד עם זאת, הרבנים עדיין חלוקים בדעתם בנושא תרומת האיברים.
מי יכול לתרום איברים?
למרות שתרומות איברים מסוימים, דוגמת הלב, עדיפים כאשר הם מגיעים מתורם צעיר, אין עדיפות כזאת לתרומת כלל האיברים. תרומות כבד וכליה, למשל, מתקבלות מאנשים עד גיל 80. הצוות הרפואי מחליט בכל מקרה לגופו, אלו איברים מתאימים להשתלה.
הצוות הרפואי מעריך את מצבו של כל תורם ובודק את התאמתו לתרומה. אנשים אשר חולים במחלות מורכבות דוגמת סוכר ואפילו סרטן מסוג מסוים, רשאים לתרום, ואילו אנשים אחרים מנועים מכך. ככל שמתפתח עולם הרפואה, כך מתקבלות יותר תרומות איברים מתורמים אשר רק לפני שנים ספורות היו נפסלים לתרומה.