השתלת איברים היא פרקטיקה רפואית חדשנית, אשר שורשיה נעוצים עוד במהלך שנות ה-50 בארצות הברית. בבסיסה, השתלת איברים נועדה להחליף איבר שאינו מתפקד כשורה בגופו של האדם, מסיבות אלו ואחרות, באיבר חלופי אשר נלקח מגופו של תורם אנושי, או באיבר מלאכותי אשר תוכנן ויוצר באופן מלאכותי למטרה זו בדיוק.
במהלך השנים, ובד בבד עם ההתפתחות המואצת שעבר מדע הרפואה, גם תחום השתלות האיברים עבר פריחה משמעותית, כאשר בימינו מבוצעים בשגרה השתלות של ריאות, כבד, כלי דם, ואף לבבות מלאכותיים, וכל זאת באחוזי הצלחה מרשימים.
חרף זאת, חשוב לזכור כי ניתוח השתלת איברים, מטבעו, מהווה פרוצדורה רפואית בעלת מידת סיכון ממשית, אשר במידה ומבוצעת בצורה רשלנית, עלולה לגרור נזק רפואי חמור ומתמשך למטופל.
מהי רשלנות רפואית בביצוע השתלת איברים?
עיקרון הבסיס, העומד ביסודו של הליך השתלת איברים, הוא הצורך להבטיח התאמה גנטית בין האיבר המושתל ובין יעד ההשתלה, דהיינו גופו של המטופל. בפרט, יש להבטיח כי האיבר המושתל תואם מבחינה גנטית למערכות גופו של המטופל, מה שיבטיח כי ההשתלה תבוצע בהצלחה, והאיבר ייקלט באופן מלא בגופו של המטופל.
מסיבה זו, וטרם ביצוע ההשתלה בפועל, מחובתו של הגורם הרפואי אשר מפקח על ביצוע ההשתלה לבצע בדיקות רפואיות מקיפות במטופל, וזאת במטרה לצמצם למינימום האפשרי את הסיכון של דחיית האיבר המושתל על ידי גופו של המטופל.
אף כי לא ניתן להבטיח מראש הצלחה של 100%, הרי שאבחון ראשוני מקיף מעלה במידה ניכרת את הסיכוי להצלחת ההשתלה, ומפחית בהתאם את הסיכון לנזק רפואי שייגרם למטופל כתוצאה מדחיית ההשתלה.
למרבה הצער, קיימים מקרים בהם השתלת האיברים במטופל מבוצעת באופן רשלני, וללא בדיקת התאמה מקיפה בין האיבר המושתל לגופו של המטופל. מקרים אלו, בהם ההשתלה נכשלה כתוצאה ישירה מאבחון שגוי של הגורם הרפואי המטפל, וכתוצאה מכך נגרם נזק רפואי למטופל, מוגדרים כמקרי רשלנות רפואית, ומהווים עילה להגשת תביעה משפטית כנגד הגורם הרפואי המטפל.
כיצד לפעול במקרה של רשלנות רפואית בביצוע השתלת איברים?
בדומה לשאר המדינות המפותחות ברחבי העולם, גם החוק הישראלי דורש כי בעת ביצוע פרוצדורה רפואית כלשהי במטופל, מחובתו של הגורם הרפואי המטפל להתנהל בהתאם לאחריות הכבדה המוטלת על כתפיו, ולפעול במלוא כוחו על מנת להבטיח כי הטיפול יבוצע בהצלחה, וללא גרימת נזק רפואי למטופל.
אף כי מטבע הדברים, לא תמיד ניתן להבטיח מראש כי הטיפול יסתיים בהצלחה מלאה, הרי שהגורם הרפואי נדרש לעשות כל שביכולתו לצורך כך, וזאת בהתאם לידע הרפואי העומד לרשותו, או שאמור לעמוד לרשותו בהתאם להכשרתו המקצועית.
מסיבה זו, ובמידה וניתוח השתלת איברים נכשל והוביל במישרין לנזק רפואי למטופל, השאלה הנשאלת היא האם ניתן היה לחזות מראש, תוך שימוש בכלים הרפואיים המקובלים, את כישלון ניתוח ההשתלה ואת הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מכך.
במידה ונמצא, כי הגורם הרפואי המטפל התרשל בביצוע האבחון המקדים, או במהלך ניתוח ההשתלה עצמו, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק רפואי מוחשי, הרי שהדבר מהווה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד הגורם הרפואי המטפל, וזאת בגין הנזקים הרפואיים שנגרמו למטופל כתוצאה מההתנהלות הרשלנית.
חשוב לזכור בהקשר זה, כי לא תמיד יש בכוחו של המטופל לבדו להבין האם מקרה מסוים אכן מהווה רשלנות רפואית, או שלא כך. מסיבה זו, חשוב להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מקצועי ומיומן העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, וזאת טרם הגשת התביעה.