תהליך ההשתלה

במחלות קשות בהן מגיעים לאי ספיקת איברים שונים לעתים הטיפול האפשרי היחיד הוא החלפת האיבר הפגוע באיבר חדש שמגיע מתורם. במצבים כאלה, האיבר כבר לא מצליח לתפקד ולבצע את עבודתו כראוי, והאפשרות הטיפולית היחידה היא להחליף אותו.

במהלך השנים, טכנולוגית השתלת האיברים התפתחה והשתפרה, וכיום ניתוחים להשתלת איברים הם בעלי אחוזי הצלחה מצויינים. השיפור בפרוגנוזה הגיע בעיקר בגלל שיפור הטכניקה הניתוחית, התפתחות התרופות מדכאות מערכת החיסון ויכולת טובה יותר לשמר את האיברים הנתרמים.

תהליך השתלת איברים

תהליך השתלת איברים הוא תהליך ארוך ביותר הכולל שלבים רבים החל מהחלטה על החולה כמועמד להשתלה, דרך מציאת תורם מתאים ועד ביצוע הניתוח הקשה. בשל הבדיקות המרובות וההמתנה הארוכה לתורם, לפעמים התהליך לוקח שנים רבות, ויש צורך בסבלנות רבה וגם לא מעט מזל.

מי זקוק להשתלה?

כאמור, מועמד להשתלה הוא אדם הסובל מאי ספיקת איבר ברמה מסכנת חיים, ושהטיפולים התחליפיים כבר לא עוזרים. לדוגמא, חולה בעל אי ספיקת כבד על רקע שחמת חריפה הסובל מסימפטומים קשים, חולי ציסטיק פיברוזיס או לוקמיה.

כמו כן, פעמים רבות ההשתלה מתבצעת על מנת לשפר את איכות חיי החולה. במקרים אלה, החולים נמצאים ברשימת ההמתנה ומחכים ליום מזלם בו יימצא עבורם איבר מתאים. המתנה זו ארוכה ומייגעת, אך עם זאת לאחר ביצוע ההשתלה מצבם משתפר באופן משמעותי. חולים כאלה הם בדרך כלל חולי כליה שרוצים להפסיק עם טיפולי הדיאליזה וחולים הממתינים להשתלת קרנית.

האם כל אחד יכול להיות מועמד להשתלה?

תהליך ההשתלה הוא קשה, מסובך ומורכב וגורם לעומס רב על הגוף. ולכן, לפני הכנסת אדם לרשימת המועמדים להשתלה יש לבצע בדיקות רפואיות מקיפות, על מנת לוודא שהוא יצליח לעמוד בניתוח הקשה והמסובך.

מועמדים שנפסלים הם חולים בעלי מחלות זיהומיות בלתי נפתרות, חולי סרטן ואנשים עם מחלות רקע נוספות שעלולות לגרום לבעיה בניתוח ואחריו כמו מחלות לב וריאה קשות ביותר. כמו כן, חולים שקיים לגביהם חשש שהאיבר לא יחזיק מעמד בגופם, גם כן עלולים להיפסל, כמו לדוגמא משתמשי סמים, אלכוהוליסטים וחולים במחלות כמו HIV וצהבת.

תרומת איבר

האיבר המושתל יכול להגיע בשתי דרכים: תרומה מהחי ותרומה מהמת. תרומה מהחי כוללת בעיקר איברים כמו כליה, כבד, מח עצם ואונה של ריאה. תורם חי בדרך כלל מגיע מבני המשפחה או נמצא במעגל החברים קרובים, אצלם קיים סיכוי גבוה יותר להתאמה מלאה.

השתלות איברים מהמת כוללת גם איברים נוספים כמו לב, השתלת ריאות, קרנית, עור, השתלת עצם וכו'. תרומה מהמת מתבצעת בדרך כלל במצבים של מוות מוחי נשימתי – מצב בו רקמת המוח כבר לא מתפקדת אך הלב עדיין פועם. מצב זה אופייני בעיקר אצל נפגעי תאונות דרכים או מחלות מוח קטלניות.

התאמת האיבר

תרומת האיבר אינה מספיקה, ויש להתאים את האיבר הנתרם לאדם המושתל. התאמה זו מתבצעת באופן ראשוני לפי גובה, משקל וגיל (ילד או מבוגר) על מנת לוודא שהאיבר אכן מתאים פיזית. לאחר מכן עוברים להתאמה על פי סיווג רקמות, על מנת למנוע ככל שניתן את דחיית השתל. ככל שההתאמה הרקמתית טובה יותר כך הסיכוי להצלחת הניתוח ולחיים תקינים אחריו עולה.

מהלך הניתוח והתקופה שאחריו

ניתוח השתלת האיבר הוא ניתוח מורכב ביותר המבוצע על ידי צוותי מומחים בלבד. קיימות 2 גישות עיקריות לניתוח: ניתוח אורתוטופי בו האיבר מוחלף לגמרי כמו השתלת כבד או ריאה, וניתוח הטרוטופי בו האיבר המושתל מתווסף למערכת הקיימת, כמו בהשתלת לבלב או כליה.

מיד לאחר הניתוח מתחילים טיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון שתפקידן למנוע את דחיית השתל. על החולה להמשיך לנטול תרופות אלה במשך כל החיים על מנת להבטיח שהשתל יישרוד כהלכה ובצורה טובה. תרופות אלה הן אמנם בעלות תופעות לוואי קשות, אך עדיין בזכותן ניתוחי ההשתלה מצליחים בצורה כל כך טובה, והחולים יכולים לחיות עוד שנים רבות.

ראו גם:

השתלת תאי גזע לטיפול בסרטן הדם: אילו סוגי השתלות יש? והאם הן יעילות ללוקמיה?