תרומת כליה

השתלת כליה היא ניתוח שמתבצע במצבי אי ספיקת כליה קשים ביותר, וכאשר החולים מטופלים במשך זמן רב על ידי דיאליזה. היתרון הגדול בתרומת כליה הוא האפשרות לבצע אותה גם מהחי, ולא רק מהמת כמו באיברים אחרים. בזכות האפשרות לקבל תרומה מהחי, הסיכוי למציאת תורם גדל, כאשר ברוב המקרים ניתן למצוא בן משפחה בעל התאמה רקמתית שיסכים להתנדב למשימה.

חשוב לציין שתרומת כליה מהחי נחשבת לבעלת סיכויי הצלחה גבוהים בהרבה ביחס לתרומה מהמת, ולכן עדיפה בהרבה. עם זאת, לצערנו הרב האפשרות לתרומת כליה מהחי פתחה גם שוק פרוץ של סחר באיברים וניתוחים בלתי חוקיים.

חיים עם כליה אחת

בגופינו קיימות שתי כליות, הממוקמות בצידו האחורי של הגוף באזור המותניים. באופן כללי, אם הכליות מתפקדות כראוי, אזי ניתן לחיות שנים רבות גם עם כליה אחת בלבד, ולכן, לא אמור להיות חשש מחיים עם כליה אחת. הבעיות מתחילות בגילאים המתקדמים ובמצבים בהם תפקוד הכליה הולך ויורד.

בנוסף, הכליה היא איבר רטרופריטונאלי, כלומר נמצאת מאחורי קרום הצפק. כתוצאה מכך, במהלך הניתוח מתבצע חתך יחסית שטחי, אין פגיעה בקרום הצפק והסיכון לזיהומים קטן יחסית. אי לכך, ניתוח השתלת כליה הוא יחסית בטוח ובדרך כלל מסתיים ללא סיבוכים.

הבדיקות המבוצעות אצל התורם

לאחר ההחלטה לתרום את הכליה, ולאחר שהושג אישור על התאמה רקמתית בין התורם לנתרם, על התורם לעבור בדיקות רבות שמטרתן לאשר את הנושא מבחינה רפואית. מטרת בדיקות אלה היא להחליט האם הכליה הנתרמת אכן מתאימה ומהם סיכויי התורם לעמוד בניתוח, ולאחר מכן להמשיך בחיים עם כליה אחת.

תחילה, מתבצעת בדיקת כליות מקיפה אצל נפרולוג, שמחליט האם הכליה הנתרמת ראויה לתרומה והאם התורם יוכל לחיות באופן תקין עם כליה אחת בלבד. לאחר מכן, מבוצעות בדיקות דם ושתן לבדיקת תפקודים שונים בגוף, כמו תפקודי כבד וכליות.

כמו כן, בודקים בבדיקה זו את מצב מערכת החיסון על מנת לנבא איך גופו של התורם יתמודד עם הזיהומים האפשריים לאחר הניתוח. לסיום, בודקים נוכחות חיידקים ווירוסים בדמו של התורם, כמו לדוגמא HIV, צהבת, מחלות מין וכו'.

לאחר בדיקות המעבדה, עוברים לבדיקות הדמיה הכוללות בדיקות תפקודי לב וריאה הכוללים צילומים, אקו לב, אק"ג, בדיקת נשיפה וכדומה. מטרת בדיקות אלה היא שוב, לבדוק איך התורם יעמוד בניתוח.

בהמשך, מבצעים בדיקות הדמיה לכליה כמו אולטרסאונד וסי-טי, על מנת להבין לעומק את המבנה האנטומי של הכליה ולהתחיל לתכנן את ביצוע הניתוח.

כל התהליך יכול להימשך מספר חודשים, מפני שכאמור אין כל כוונה לסכן את חיי התורם וקיימת הבנה שלמרות הרצון העז לתרום כליה, אין כל סיבה לסכן את החיים בשביל זה.

הבדיקות המבוצעות אצל המושתל

גם אם החולה כבר מצא לעצמו תורם, אין זה מבטיח שהוא יעבור באמת השתלה. קיימות בדיקות דקדקניות בנושא על מנת לוודא שגופו של הנתרם אכן יעמוד בניתוח הקשה ובחיים אחריו.

מטרת הבדיקות היא למצוא גורמי סיכון שעלולים להשפיע על תגובת הנתרם לניתוח. במהלך הבדיקות עוברים בדיקה דקדקנית של ליבו של החולה, שבדרך כלל גם ככה במצב רע בשל מחלת הכליות. חולים אצלם התגלה בעבר סרטן, חייבים לוודא שהסרטן נעלם ולא נשארו גרורות, וכך גם לגבי מחלות כרוניות.

מחלות זיהומיות כרוניות כמו אנדוקרדיטיס או אוסטאומייליטיס, חייבות לעבור ריפוי מלא לפני שפונים להשתלת כליה. במקרי הצורך מבצעים בדיקות נוספות, כמו בדיקות למחלות כבד או וירוסים שונים – מחלות שעלולות להחמיר במקרה של טיפול בתרופות נוגדות חיסון.

בדיקות פסיכולוגיות

גם התורם וגם הנתרם עוברים בדיקות פסיכולוגיות מקיפות שמטרתן לבדוק את מצבם הנפשי ולקבוע האם הם שלמים עם ההחלטה ומכירים את ההשלכות שלה. בבדיקות אלה מנסים להוכיח את קיומם של מניעים נסתרים למתן התרומה, או מצבים של החלטה לא מודעת.

לבדיקות אלה ולהמשך הטיפול לאחר הניתוח חשיבות רבה גם לתהליך ההחלמה, שכידוע מתרחש בצורה טובה יותר אצל אנשים בריאים נפשית ומאושרים.

אולי יעניין אותך גם:

איך מוצאים מכון שיקום לאחר השתלת כליה? והאם יש אלטרנטיביות?