חשיבותה של תרומת איברים היא דבר ידוע. בלא מעט מקרים זוהי הדרך היחידה להציל את חייו של אדם שאחד האיברים החיוניים
בגופו: לב, כבד, כליה, ריאות אינו מתפקד לחלוטין. לרוב ניתן לשמוע על השתלה בודדת בבית חולים כזה או אחר, לעיתים גם לראות מפגש בין קרובי משפחתו של התורם לבין המושתל. השתלת איברים היא בפני עצמה עניין מורכב התלוי במשתנים רבים. תארו לעצמכם מרתון של השתלת 18 איברים בתוך יומיים.
מדהים: עשרות אנשי צוות, 14 מושתלים וסה"כ 4 תורמים
ב- 2019 נקבע שיא חסר תקדים לא רק בארץ אלא גם בעולם: תוך יומיים הושתלו 18 איברים אצל 14 מטופלים. האיברים הגיעו מארבעה תורמים. לשם כך התגייסו עשרות אנשי צוות במספר בתי חולים: בילינסון, שניידר, איכילוב, סורוקה ותל השומר. עם האיברים שהושתלו נמנים: כבדים, ריאות (שני זוגות), וכליות. אלה היו 48 שעות של מרתון מטורף בו הזעיקו אנשי צוות מהבתים על מנת לעמוד בעומס: רופאים משתילים, מרדימים, אנשי טיפול נמרץ, אחיות, אנשי מעבדה וטכנאים כמו גם רופאים מומחים בהתאם לאיבר המושתל שהגיעו על מנת לקחת חלק במבצע. מבצע זה הביא להצלת חיים במידה שאפילו צוות בית חולים מיומן, מנוסה וכזה שראה כבר הכל מתרגש ממנו. האדרנלין שמילא את כולם והסיפוק אפשר לצוותים שעבדו ללא הפסקה לשאוב כוחות עצומים שלא ידעו שיש בהם.
אילו איברים מושתלים?
ניתן לשמוע לא מעט היום על השתלת איברים. בחלק מהמקרים מדובר על השתלת איבר מאדם חי (תורם, כמו בהשתלת כליות למשל), השתלת איבר מאדם מת וגם השתלת איבר שמקורו מאותו אדם עצמו כמו השתלת רקמות עור שנעשית במקרה של כוויות למשל. בשנים האחרונות החלו גם השתלות איברים שמקורם בבעלי חיים אחרים או איברים מלאכותיים. ישנן השתלות של איברים או חלקי איברים שונים. ההשתלות המוכרות והמדוברות ביותר הן השתלת לב, ריאות, כליות או כבד, אך ישנן השתלות של מח עצם (עליהן שומעים למשל בהקשר של לוקמיה), עור, עצם וגם השתלת קרנית. השתלת איבר מוצלחת ראשונה התבצעה בארה"ב ב- 1954.
השתלות איברים בישראל, על קצה המזלג
בישראל מתבצעות כ- 250 השתלות איברים בשנה, וכ- 300 אנשים מצטרפים מדי שנה לרשימת המתנה לאיבר כזה או אחר. מספר הממתינים הכולל הוא בסביבות ה- 1000 ממתינים, כאשר מספר הממתינים הגדול ביותר הוא לתרומת כליה ולבלב. ישנה המתנה של מספר אנשים רב יחסית לכליה זאת למרות העובדה שהגוף מסוגל לתפקד עם כליה אחת שפועלת בצורה תקינה. כליה היא דוגמה לאיבר שיכול להתקבל גם מאדם חי, לרוב יהיה זה קרוב משפחה ולעיתים אדם זר שנמצא מתאים ומוכן לתרום ממקום אלטרואיסטי.
כיצד נבחנת ההתאמה בין איבר התורם לבין גופו של הנתרם?
הסיבה לכך שאנשים ממתינים לרוב זמן רב עד שנמצא להם איבר המתאים להם היא לא רק מיעוט יחסי של תרומות אלא גם סיכוי לא גבוה לכך שתהיה התאמה בין גוף המושתל לאיבר התורם. המקום בו נבדקת התאמת האיבר לגוף המושתל היא המעבדה לסיווג רקמות. במעבדה נבדקת התאמה גנטית של האיבר לגוף המושתל, זאת כדי שמערכת החיסון לא תראה בו גוף זר. רמת השונות של מערכת החיסון של אנשים שונים היא גדולה ולכן המורכבות הרבה במציאת תורם מתאים. הבדיקות במעבדה כוללות בדיקות DNA ונבדקת התאמה מולקולרית וגם בדיקות אימונולוגיות בהן יוצרים "מפגש" בין רקמות התורם לנתרם ורואים את תגובת מערכת החיסון.
הכירו את כרטיס אדי – הכרטיס שמציל חיים
כיוון שאיברים נתרמים באופן כללי לא מגיעים לבתי חולים בתדירות גבוהה וגם בגלל הסיכוי הגבוה לכך שאיבר ספציפי לא יתאים 
לנתרם, חשוב שיהיו אפשרויות רבות ככל האפשר. אף אחד לא מאחל לאדם אחר לסיים את חייו חלילה, אך אם כבר הדבר קרה, לפחות שיהיה ניתן להציל חיים (ויותר מחיי אדם אחד) בעזרתו. חתימה על כרטיס אדי תאפשר תרומת איברים מיידית, והיא גם מעניקה קדימות בתור להמתנה להשתלת איברים אם חלילה אדם זקוק לכך.