דיאטה

דיאטה לחולי המעי הרגיז

דיאטה לחולי המעי הרגיזתסמונת המעי הרגיז היא תסמונת המורכבת משינויים בהרגלי היציאות, תחושת מלאות, חוסר נוחות בבטן וכאבי בטן כרוניים.

מדובר על תסמונת פונקציונאלית, כלומר על תסמונת שלא קיים עבורה הסבר ביולוגי. בבדיקות המעבדה ובבדיקות הקליניות המבוצעות לסובלים מתסמונת המעי הרגיז לא ניתן למצוא למשל עדות לתהליך דלקתי או לכול גורם פיזיולוגי אחר לתסמינים האופייניים.

לאור זאת, אין כיום תרופה שמאפשרת לסובלים מתסמונת המעי הרגיז לשפר את איכות חייהם אם כי ישנם ניסיונות להקל על סבלם של הלוקים בתסמונת באמצעות קנביס רפואי. בנוסף לכך, חולים רבים נהנים מהקלה בחומרת מצבם בעקבות שינויים תזונתיים מסוימים וטיפולים פסיכולוגיים. ישנן תיאוריות רבות בנוגע לאטיולוגיה של המחלה שרובן תומכות בגישה לפיה המקור למחלה נעוץ באינטראקציה לקויה בין מערכת העיכול למוח.

חשיבות המעורבות של אשת מקצוע

לפני שנפרט אודות הטיפול התזונתי המתאים עבור הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, חשוב לציין כי לפני שמתחילים לבנות את התפריט המתאים עבור החולים, ישנה חשיבות עליונה להתייעצות מקצועית עם דיאטנית קלינית תוך מתן עדיפות להתייעצות עם דיאטנית קלינית שעוסקת באופן קבוע בטיפול בלוקים בתסמונת. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלא קיים תפריט אחד המתאים עבור כול הלוקים בתסמונת.

התפריט נבנה באופן אישי ומתאים לכול חולה וחולה באופן ספציפי. הרכב התפריט וסדר הארוחות משתנה בהתאם לאופן שבו המחלה באה לידי ביטוי בכול חולה וחולה, בהתאם להרגלי החיים של המטופל, להעדפות הקולינריות שלו ועוד. כמו כן, הטיפול בסובלים מתסמונת המעי הרגיז הוא טיפול ארוך ולפיכך ישנו צורך לבצע אחריהם מעקב תזונתי צמוד שמטרתו לוודא כי הטיפול התזונתי יעיל וכי קיימת היענות גבוהה לטיפול.

הימנעות ממזונות המעוררים את מערכת העיכול

כפי שניתן ללמוד משמה של התסמונת, המעי של הלוקים בה אינו שקט. למעשה מאחר ומדובר על אנשים בעלי מעי פעיל ביתר, הרי שאין זה פלא שאחד התסמינים של המחלה הוא כאבי בטן וכן ניתן לראות שכיחות גבוהה של שלשולים כרוניים בחולים. לפיכך, קיימת שאיפה להימנע מצריכה של מזונות שיש בהם כדי לגרות את חיידקי המעיים במערכת העיכול לפעילות מואצת המשפיעה על השמנת יתר.

אמנם ישנם כמה סוגי מזונות שנחשבים למעוררים באופן כללי כמו למשל קפאין, מזונות מתובלים מאוד ומזונות חריפים מאוד, אך באופן עקרוני חשוב לבחון את ההשפעה של המזונות השונים על מערכת העיכול באופן פרטני. גם כאן ניתן לראות כי ישנה חשיבות למעקב תזונתי צמוד אחרי החולים שכן מדובר על תהליך של ניסוי וטעייה שצריך להתנהל באופן מבוקר ומקצועי.

הימנעות מלקטוז במצבי שלשול

הלקטוז הוא הסוכר שנמצא בחלב. מדובר על דו סוכר המורכב ממולקולה של גלוקוז ומולקולה של גלקטוז. דו סוכר זה מתפרק במעי הדק על ידי אנזים הנקרא לקטאז. במצבי שלשול אנזים זה נוטה להיעלם במהירות ממערכת העיכול ובעקבות זאת הלקטוז לא מתפרק למולקולות המרכיבות אותו ובמקום להיספג במעי הדק הוא עושה את דרכו למעי הגס ושם הוא עובר תהליך של תסיסה על ידי חיידקי המיקרופלורה של המעי הגס.

בעקבות זאת החולים סובלים מכאבי בטן, גזים ונפיחות בטנית. אי לכך, חשוב להקפיד על הימנעות מצריכת לקטוז בזמן השלשול ולאחר מכן יש לחזור לצריכת לקטוז באופן הדרגתי.

צריכת ארוחות קטנות ומרובות

עיקרון טיפולי נוסף קשור לסדר הארוחות במהלך היום. ארוחות גדולות מהוות מעמסה על מערכת העיכול ולכן ישנה המלצה לפצל את הארוחות ולפזר אותן על פני שעות היום תוך שאיפה להקטנת נפח הארוחות במידת האפשר.

Exit mobile version