הסלניום נספג לדם במעי הדק ולאחר מכן, הוא מועבר לרקמות השונות ונאגר בעיקר בכליות, בכבד, בלב, בריאות, בשרירים ובלבלב. כמו כן, ניתן למצוא רמות גבוהות של סלניום בבלוטת התריס.
מה הם המקורות התזונתיים לסלניום?
מזונות מן הצומח המהווים מקור טוב לסלניום הם למשל שמרים, אגוזי ברזיל, דגנים מלאים, פולי סויה, שום, פטריות, ברוקולי ובצל. מזונות מן החי המהווים מקור טוב לסלניום הם בעיקר ביצים, כבד בקר, מוצרי חלב, פירות ים ודגי ים בדגש על סרדינים, טונה והרינג. יש לציין כי כמות הסלניום בפירות ובירקות משתנה בהתאם לריכוז הסלניום באדמה עליה גדלו.
מה הם הגורמים לחסר בסלניום?
הגורם המרכזי למחסור בסלניום הוא תזונה דלה בסלניום. בנוסף לכך, מחסור בסלניום יכול להתפתח גם בעקבות בעיות ספיגה במעי הדק שמופיעות על רקע מחלות שונות בדגש על סיסטיק פיברוזיס, צליאק או מחלות מעי דלקתיות. גורמים נוספים למחסור בסלניום הם עישון סיגריות, גיל מבוגר וצריכה מופרזת של אלכוהול.
מה הם התסמינים של מחסור בסלניום?
- עלייה בנפח של תאי הדם האדומים עד כדי התפתחות של אנמיה מאקרוציטית.
- פגיעה ביעילות של מערכת החיסון שיכולה להוביל לרגישות מוגברת לזיהומים.
- מאחר והסלניום הוא נוגד חמצון פוטנטי במיוחד, הרי שמחסור כרוני בסלניום עלול להוביל להגדלת הסיכוי לחלות בסרטן.
- מחלת קאשאן היא מחלה המתפתחת בקרב ילדים הסובלים מרמות נמוכות של סלניום. המחלה באה לידי ביטוי בהגדלה של שריר הלב ובפגיעה בתפקוד התקין של הלב.
- מחלת קאשין בק היא מחלה נוספת המתרחשת בקרב ילדים הסובלים ממחסור בסלניום. מחלה זו באה לידי ביטוי בדלקת מפרקים חמורה במיוחד.
- מחסור בסלניום עלול להוביל לפגיעה בייצור התקין של הורמוני בלוטת התריס ולפיכך להביא להאטה של קצב חילוף החומרים.
מהו המינון המומלץ לצריכה יומית של סלניום?
הכמות המומלצת לצריכה יומית של סלניום משתנה בהתאם לגילו של האדם. כך לדומה החל מהלידה ועד גיל חצי שנה מומלץ לצרוך 15 מק"ג ליום, בין גיל חצי שנה עד גיל שלוש מומלץ לצרוך כעשרים מק"ג ליום ואילו בין גיל ארבע לגיל שמונה מומלץ לצרוך שלושים מק"ג ליום.
עוד חשוב לציין כי נשים מניקות מומלצות לצרוך 70 מק"ג סלניום ליום, ונשים הרות מומלצות לצרוך שישים מק"ג סלניום ליום. במצבי חסר ניתן לצרוך תוסף מזון המכיל סלניום.