אילו צמחים כלולים בקבוצת הדגנים?
- חיטה – חיטה היא הגידול השני הנפוץ ביותר, כאשר במקום הראשון אנחנו מוצאים את התירס ובמקום השלישי אנחנו מוצאים את האורז. יצרניות החיטה הגדולות ביותר בעולם הן סין, ארצות הברית והודו, כאשר בישראל רוב החיטה מגודלת בנגב. החיטה כלולה בשבעת המינים ובנוסף נמנית בין חמשת מיני דגן לגביהם נקבעו דינים מיוחדים ביהדות (חיטה, שיבולת שועל, שעורה, שיפון וכוסמין).
- שעורה – השעורה לא נצרכת באופן שגרתי ואינה גידול נפוץ. עם זאת, במחקרים שבחנו את ההשפעה של הסיבים התזונתיים המצויים בשעורה, נמצא כי רמת היעילות שלהם גבוהה מהסיבים המצויים בשיבולת השועל. השעורה עשירה בנוסף בסיבים, בסלניום ובנחושת.
- דורה – הדורה, הנקראת גם סורגום היא דגן טרופי מתורבת המסוגל לגדול גם בתנאים קיצוניים ביותר של יובש. אי לכך, מדובר בדגן חשוב ביותר באזורים הצחיחים של אוסטרליה, אמריקה, אפריקה ואסיה. באפריקה הגידול חשוב במיוחד, שכן הדורה מסוגלת לעמוד בני תקופות גשומות במיוחד ויבשות במיוחד המופיעות לסירוגין.
- כוסמין – חיטת הכוסמין או כוסמין, הוא מין של דגן שהחל מתקופת הברונזה ועד לימי הביניים במהלכם פינה את מעמדו הנישא לגידולי החיטה, שימש כמזון בסיסי בחלקים נרחבים של אירופה והמזרח התיכון. יש לציין כי למרות הדמיון בין השמות, אין קשר משפחתי בין הכוסמין לכוסמת.
- שיפון – שיפון או שיפון תרבותי הוא בין הגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בעולם. בדגני השיפון ניתן להשתמש לצורך הכנת קמח, מספוא, בירה, וודקה וויסקי. השיפון מהווה חומר גלם הכרחי בלחמים המיוצרים בצפון מרכז אירופה מאז ימי הביניים.
- אורז – האורז מהווה את מזונה העיקרי של מחצית מאוכלוסיית העולם. הגידול של האורז מושלם בעיקר עבור מדינות עניות שכן ניתן לגדלו פחות או יותר בכל מקום אפשרי וזאת למרות שהוא דורש מים רבים ועבודה רבה. כיום האורז הוא הגידול החקלאי השלישי מבחינת היקפי הייצור בעולם.
- שיבולת שועל – שיבולת שועל או שיבולת שועל תרבותית היא מין בסוג שיבולת שועל. מהזרעים של שיבולת השועל נהוג להכין מספוא לבהמות וכן נהוג להכין משיבולת שועל דייסה למאכל אדם. בנוסף לכך, שיבולת שועל משמשת כחומר גלם מרכזי במוזלי וגרנולה.
- דוחן – דוחן הוא כינוי שניתן לקבוצה של דגנים המשמשים לייצור של מספוא לבהמות ומזון לאדם באזורים המתאפיינים בתנאים מאתגרים וקשים לגידול חקלאי. השימוש בגידולי הדוחן מאוד מגוונים, כאשר באזורים מסוימים הוא המרכיב המרכזי בתזונת המקומיים. כך לדוגמה נהוג להכין את האינג'רה הנפוץ באתיופיה מקמח המיוצר מטף, זן אתיופי של דוחן.
- תירס – נכון להיום מחצית מגידולי התירס בעולם גדלים בארצות הברית, כאשר הראשונים שגידלו תירס בהיסטוריה היו בני המאיה באמריקה ועוד מספר שבטים אינדיאנים שחיו באזור שבו חיו בני המאיה. מהתירס מפיקים קמח תירס, שמן תירס, עמילן תירס, דגני בוקר (קורנפלקס), אלכוהול, מספוא וכמובן שנהוג גם לאכול את התירס ללא עיבוד למעט בישול קצר בגרגרים או בקלחים.
חשיבות צריכת הדגנים בתזונה היומיומית
הדגנים מהווים את הבסיס של פירמידת המזון, כאשר מגוון רחב של דגנים שונים מספק מעבר לצרכים האנרגטיים גם סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים.
התועלת המרכזית בצריכת סוגים שונים של דגנים באה לידי ביטוי במגוון המרכיבים התזונתיים הייחודיים שכול דגן ודגן מספק. בין היתר מדובר באסטרוגנים צמחיים, נוגדי דלקת, נוגדי חמצון ועוד. כבר בשנת 2000 פרסם ה- FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) הנחיות חשובות לפיהן יש לצרוך מגוון רחב של דגנים מלאים כדי לבסס תפריט מאוזן.
כיום ההמלצה לאוכלוסייה הכללית היא לצרוך בין 45-65 אחוז מהקלוריות מדי יום ממקור של דגנים מלאים ופחמימות מורכבות. הכוונה היא לשש עד 11 מנות מדי יום, תוך התחשבות במצב הבריאותי, במגדר ובגיל כמובן. הסיבה לכך היא שידוע כיום כי ישנו קשר ברור בין תפריט יומי המכיל שיעור גבוה של פחמימות מורכבות המצויות בדגנים מלאים לבין הפחתת הסיכוי לחלות במחלות שונות בדגש על מחלות לב וכלי דם, סרטן וסוכרת.
התועלת הבריאותית תלויה באיכות הדגן ובסוג הדגן. כמו כן, ככול שהדגן עבר יותר תהליכי עיבוד, כך הערך התזונתי שלו יהיה נמוך יותר. הדגנים מכילים מגוון רחב של מרכיבי תזונה חיוניים כשבין היתר מדובר בוויטמין B6, ויטמין B1, ויטמין B2, ויטמין B3, ויטמין E, חומצה פולית, אבץ, זרחן, סידן, מגנזיום, ברזל, נחושת ועוד.
בנוסף להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת וסרטן, ידוע כיום כי תזונה עשירה במגוון דגנים מקושרת עם הפחתת הסיכון לחלות באסטמה בילדים, היווצרות אבני מרה, השמנת יתר ועוד.
אולי יעניין אותך גם: