דיאטה לחולי פרקינסון

החולים בפרקינסון נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מתת תזונה ומאובדן בלתי רצוני של משקל ולכן במסגרת הטיפול בחולי הפרקינסון, יש לשים דגש מרכזי על הטיפול התזונתי ולהקפיד על שילוב של דיאטנית קלינית כחלק אינטגרלי בצוות המטפלים. הסיכוי המוגבר לסבול מאובדן משקל ותת תזונה הוא תוצאה של שלושה גורמים מרכזיים להלן:

• הוצאה אנרגטית מוגברת – הצרכים האנרגטיים של חולי הפרקינסון מוגברים מאוד, שכן הרעידות הבלתי נשלטות כרוכות בהשקעה אנרגטית רבה הדורשת כיסוי קלורי מתאים. אי לכך, ללא שינוי של התזונה ותוספת של קלוריות לתפריט היומי, בשלב מסוים סך כל הקלוריות הנצרכות לא יספיקו לכיסוי ההוצאות המוגברות.
• הפחתה בצריכת מזון – התסמינים השונים והתרופות השונות שנוטלים חולי הפרקינסון עלולים להוביל לירידה בצריכת המזון על רקע בעיות לעיסה, קושי בהכנת הארוחות, אובדן התיאבון ועוד.
• טיפול תזונתי אלטרנטיבי – במקרים רבים מספור פונים חולי הפרקינסון לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה או האלטרנטיבית הקשורים לתזונה. לא אחת השינוי הדיאטטי המבוצע בהנחיית אנשי מקצוע שלא הוסמכו לטפל באמצעים תזונתיים על ידי משרד הבריאות, מוביל לצריכה של תפריט לא מאוזן מבחינה תזונתית שעלול להוביל להתפתחות תת תזונה.

אבחון תזונתי של חולי פרקינסון

מוקדם ככל האפשר לאחר קבלת האבחנה יש להתחיל בטיפול התזונתי, כשהשלב הראשון בטיפול הוא שלב ההערכה התזונתית. בשלב זה יש למפות את דפוסי האכילה של המטופל, לשקול אותו, למדוד את גובהו ולשוחח עמו על ההשפעה של המחלה על מצבו התזונתי. בעזרת המדידות הראשוניות ניתן יהיה לנטר את השינויים במשקלו לאורך השנים.

מומלץ גם כן לבדוק האם המטופל סובל מתת תזונה או תת משקל או שמא הוא נמצא בסיכון מוגבר ללא קשר למחלתו באמצעים המקובלים כמו לדוגמה באמצעות שאלון MUST.

הטיפול התזונתי בחולי פרקינסון

באופן עקרוני אין תפריט ספציפי המתאים לסובלים ממחלת פרקינסון, שהוכח במחקרים מדעיים כמסייע לשיפור מצבם. עם זאת, חולים שאובחנו לאחרונה צריכים לצרוך תפריט מאוזן ולרכוש הרגלי אכילה נכונים שכן תזונה איכותית היא המרכיב הבסיסי של אורח חיים בריא. לצורך כך על המטופל להישאר בטיפול ובמעקב של דיאטנית קלינית גם לאחר האבחנה הראשונית.

הטיפול התזונתי בחולי פרקינסון צריך להתאים לכל מטופל ומטופל באופן אישי, שכן ישנם מטופלים הסובלים מעודף משקל, שמטרת הטיפול בהם היא להביאם למשקל תקין ומן הצד השני ישנם חולים שלא מסוגלים לצרוך את סך הקלוריות הדרושות להם, הזקוקים למשל להעשרות תזונתיות מיוחדות או לחיבור של PEG (צינור המחובר ישירות לקיבה להזנה במצבים בהם המטופל מתקשה לצרוך את הכמות הדרושה לו דרך הפה לאורך זמן רב) לצורך העניין.

מעקב תזונתי אחרי חולי פרקינסון

במהלך המעקב התזונתי יש בראש ובראשונה לנטר את המשקל של החולים, אך בנוסף יש להקפיד לבדוק את האלמנטים הבאים:

• הפחתה בצריכת המזון.
• סטטוס צריכת החלבונים.
• קשיי בליעה.
• החמרה בתנועות הבלתי רצוניות.
• עצירות.
• תופעות לוואי של הטיפול התרופתי הקשורות לתזונה והזנה.
• בריאות העצם.
• תת לחץ דם אורתוסטטי (ירידה חדה בלחץ הדם במעבר מישיבה לעמידה).

תפריט עשיר סיבים

עצירות היא בין התסמינים השכיחים ביותר בקרב חולי פרקינסון, כשסך הכול בין שישים לשמונים אחוז מהחולים סובלים מעצירות. בדרך כלל העצירות מתפתחת כעשור עד שני עשורים לפני התסמינים המוטוריים. ישנם חוקרים הסבורים כי המקור לעצירות בפגיעה העצבית, אך בנוסף ייתכן כי המקור לעצירות הוא ירידה בתנועתיות ובפעילות הגופנית, בצריכה של מעט מדי סיבים בתזונה היומיומית ובצריכה מועטה מדי של נוזלים.

נוגדי חמצון

נכון להיום אין עדויות מדעיות התומכות בכך שנטילה של נוגדי חמצון בתוספי מזון גורמת להאטת ההתקדמות של המחלה. אם החולה מודאג בנוגע לצריכת נוגדי החמצון שלו באופן כללי, יש לבצע אנמנזה תזונתית ולהנחות אותו על צריכה מוגברת של פירות וירקות, שלנצח תהיה בריאה יותר וזולה יותר מצריכה של נוגדי חמצון בתוספי מזון.