הם נפוצים הרבה יותר מכפי שחושבים, ולמרות שהם נחשבים כאכילים הם גם יכולים להיות מסוכנים לבריאות במידה וצורכים אותם בכמויות גדולות. חומרי טעם וריח עשויים מתרכובות כימיות שונות ומוסיפים אותם למזונות שונים כדי לשפר את טעמם ואת ריחם.
חלקם מהם מגיעים ממקורות סינתטיים וחלק הם טבעיים. אחד היתרונות הבולטים שלהם הוא יכולת עמידותם הגבוהה והעובדה שהם אינם נפגעים בתנאים קיצוניים, כמו טמפרטורות גבוהות. יתרונות נוספים הם זמינותם הרבה וגם מחירם הזול.
מהם חומרי טעם וריח?
חומרי טעם וריח הם, כאמור, חומרים המוספים למזונות השונים וגם למשקאות שאנו מכירים. הם משפרים את טעמו של המזון ובמקרים מסוימים גם את ריחו. אלה יכולים להיות מזונות מסוגים שונים ואפילו משקאות, שגם אליהם מוסיפים את חומרי הטעם והריח.
ייצורם מתחיל בבידוד רכיבים שונים של טעם, ישירות מתוך רכיבים טבעיים קיימים. בהמשך, ובתהליך נוסף, מדמים את טעמם לטעם מוכר (מתוק למשל) בעזרת תוספים למיניהם – חומרים סינתטיים מסוגים שונים.
מזונות נפוצים המכילים חומרים אלה
את חומרי הטעם והריח אפשר למצוא במוצרי מזון ובמשקאות רבים הנמכרים לנו בחנויות השונות ועבור רבים הם חלק בלתי נפרד מהתפריט היום יומי. אפשר למצוא אותם בממתקים מסוגים שונים, בחטיפים מלוחים, במזונות מתועשים, תבלינים למיניהם, בשרים מעובדים, ירקות משומרים או קפואים ועוד.
משקאות קלים כמו קולה למשל מכילים חומרי טעם וריח, סוכריות בצבעים שונים מכילים לרוב חומרים כאלה וגם ממתקים שילדים אוהבים, ממתקים בכל מיני צבעים מכילים את החומרים האלה כדי לקבל את הטעם המתוק ואת הריח, שמזכיר פרי מוכר. קרטיבים למשל מכילים זאת לרוב, ובמיוחד קרטיבים בשלל צבעים.
הסכנות הבריאותיות של חומרי טעם וריח
אמנם ניתן למצוא כיום בשוק, ובעיקר בשל המודעות הרבה לבריאות, חומרי טעם וריח טבעיים, שאינם כוללים רכיבים סינתטיים, ובכל זאת, קשה להתעלם מהעובדה שמזונות ומשקאות רבים, הנמצאים על המדפים, מכילים חומרי טעם וריח שאינם טבעיים, המתבססים על תוספות סינתטיות מסוגים שונים.
תעשיית המזון והמשקאות, הן בארץ והן בעולם כולו, בוחרת להשתמש בהם בשל יתרונותיהם השונים ובעיקר בהיותם כאלה המשפרים את טעם המזון או המשקה ומאפשרים לרבים ליהנות מהם. נכון להיום, ועל פי החוק, חובה לציין על גבי אריזת המוצר עצמו את התוספים השונים, שהוא מכיל, לרבות חומרי הטעם והריח שבו.
על פי לא מעט מחקרים שבוצעו בנושא ובחינתם לעומק של החומרים השונים, נמצא כי מדובר בחומרים שצריכתם לגרום לנזק בריאותי של ממש: כאבי ראש, מיגרנות, אסתמה, הפרעות קשב וריכוז ובשימוש מוגבר ולמשך זמן רב גם ל – התקפי חרדה, אפילפסיה, סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות במערכת האנדוקרינית, פרקינסון, אלצהיימר ומחלות ניווניות נוספות. עוד נמצא כי השפעתם השלילית של חומרי הטעם והריח היא רבה עוד יותר כשמדובר בילדים וגם בפעוטות.
אז, כמה בכל זאת אפשר לצרוך?
מכיוון שחומרי טעם וריח נמצאים כמעט בכל מזון או משקה שאנו מכירים וקשה שלא לצרוך אותם, מומלץ, לכל הפחות, להקפיד על כמות מתונה ונכונה של צריכה. למשל, כדאי שלא לצרוך כמות של למעלה מ – 10 גרם מונוסודיום גלוטמט לכל קילו של מזון. כדאי שלא לצרוך יותר מ – 50 גרם סולפאטים וסולפיטים שנמצאים בחטיפים שונים מדי יום.
את הטירמין, שנמצא בגבינה צהובה, בירה, שוקולד וסוגים שונים של אלכוהול כדאי שלא לצרוך במידה וסובלים ממיגרנות ואת הטרטזין, שהינו צבע מאכל צהוב או ירוק מומלץ שלא לצרוך כמות של למעלה מ – 7.5 מ"ג לכל 1 קילוגרם (במדינות מסוימות בעולם, כמו פינלנד, ארגנטינה וגם נורבגיה חומר זה אסור לשימוש).
