בעשורים האחרונים המחקר האקדמי בתחום ההשמנה הפך לאחד מנושאי המחקר החשובים ביותר וזאת לאור הממדים המדאיגים של מגפת ההשמנה בעולם המערבי ובמדינות העולם השלישי כאחת.
מאחר וטרם נמצאה הנוסחה היעילה למלחמה בהשמנה, הרי שבמחקרים רבים מושם דגש חזק על מניעה. לאור העובדה שמניעת השמנה יעילה יותר מהטיפול בהשמנה, הרי שהמחקרים העדכניים ביותר בתחום מתמקדים בתקופת הילדות, בהשפעת הגנים על המשקל, ואפילו בתקופת הינקות והפעוטות.
הנתונים המחקריים
לאור הידע המחקרי רב שהצטבר בעשור האחרון נראה כי הרגלי האכילה של האדם מתעצבים כבר בתקופה מוקדמת מאוד בחייו וכי חלק ניכר מהתנהגות האכילה של האדם נוצר על ידי חיקוי של ההורים ושל בני המשפחה. בנוסף לכך, נראה כי ילד להורים שמנים נמצא בסיכון להפוך למבוגר שמן ואם לא די בכך, נראה כי ילד שמן, נמצא בסיכון מוגבר להיות מבוגר שמן.
לאור כל זאת, נראה כי יש מקום לדבר על הרגלי תזונה במשפחה וזאת כיוון שהרגלי התזונה המשפחתיים משפיעים מאוד על הסיכוי של ילדי המשפחה לפתח הרגלי אכילה נכונים.
ההורים כמודל לחיקוי
הורים לילדים יכולים לדבר עם ילדיהם על תזונה נכונה, להפציר בהם לאכול ירקות ופירות, לנסות לשדל אותם להימנע מצריכת ממתקים או מזונות שומניים יתר על המידה ולעשות שמיניות באוויר כדי לסגל להם הרגלים של תזונה נכונה. עם זאת, אף אחת מהדרכים האלו אינה יעילה לסיגול של הרגלי אכילה נכונים כמו הדוגמה האישית.
הורה שמשקיע זמן בפעילות גופנית, שצורך תזונה מאוזנת ובריאה, שמתמיד באכילת ירקות רבים ובהימנעות מזלילת חטיפים, מעביר לילדו מסרים בריאותיים באופן יעיל מאוד ואיכותי מאוד, גם אם אינו מדבר עם ילדו על תזונה כלל.
למעשה, כיום הדעה המקובלת בתחום ההרזיה לילדים היא שההורים צריכים לתפקד על תקן של סוכני שינוי וכי ההורים הם אלו שצריכים לעשות את השינוי בחייהם, במידה והם מעוניינים לעזור לילדיהם להימנע מהשמנה.
חשיבות הארוחות המשפחתיות
אחד הגורמים המרכזיים להשמנת ילדים קשור לעובדה שכיום אנחנו אוכלים פחות ופחות ארוחות משפחתיות. בעקבות כך הילדים לא רוכשים הרגלים נכונים ונוטים לאכול בזמן שהם צופים בטלוויזיה או יושבים מול המחשב. אכילה כזו נקראת אכילה בהיסח הדעת ובסופו של דבר פוגעת פגיעה אנושה במנגנון הרעב והשובע.
אכילה תוך כדי עיסוק בפעילות אחרת מובילה לצריכה של כמויות מזון גדולות יותר מבלי משים. לאור זאת כל המומחים בתחום תמימי דעים בנוגע לכך שחשוב לעשות ככל האפשר על מנת לאכול ארוחות משפחתיות לעתים קרובות ככל האפשר.
תחומי האחריות
עוד נושא עליו תמימי דעים כל המומחים בתחום הוא שההורה צריך להחליט אילו מזונות לתת לילד ואילו הילד אחראי להחליט כמה הוא מעוניין לאכול, ואיזה מזונות לאכול מתוך המבחר המוצע לו. חלוקת אחריות זו היא המפתח ליחסים תקינים בין הילדים לבין האוכל ובין הילדים להורים באופן כללי. כמו כן, מומלץ להימנע מלעשות באוכל שימוש בפרס מצד אחד וכעונש מצד שני.
מוטב גם להימנע מלהכריח את הילד לאכול מזונות שהוא לא אוהב וזאת כיוון שבסופו של דבר הסלידה ממזונות אלו תהפוך לחזקה יותר. אפשר ללמד אותו לאכול בריא כשמכינים לו ארוחות בריאות ושמחות לבית הספר.
הרגלי הפעילות הגופנית
לא ניתן לדבר על הרגלי תזונה משפחתיים מבלי להזכיר את החשיבות של העיסוק המשפחתי בפעילות גופנית. גם היחס לפעילות הגופנית מתפתח במהלך שנות הילדות המוקדמת וגם כאן זהו תפקידם של ההורים להשפיע על ילדיהם על ידי דוגמה אישית. עיסוק משפחתי בפעילות גופנית מהווה יופי של דרך להפחית את הסיכוי לעודף משקל ולהשמנה.