בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית (בלוטה שמפרישה הורמונים) הממוקמת בגרון, משני צדדיו של קנה הנשימה. סך הכל מפרישה הבלוטה שלושה הורמונים להלן:
- תירוקסין – ההורמון תירוקסין, הנקרא גם T4 או תתריודוטירונין מווסת את המטבוליזם של הגוף ומשפיע על קצב העיכול והספיגה של פחמימות, שומנים וחלבונים.
- תריודוטירונין – ההורמון תריודוטירונין הנקרא גם T3 הוא הורמון פעיל יותר מתירוקסין ולמעשה בתוך התאים התירוקסין עובר שינוי כימי והופך לתריודוטירונין. כאשר הורמון זה נקלט בתאי הגוף הוא גורם לשריפה מוגברת של קלוריות, ירידה במשקל, תיאבון מוגבר, עלייה של חום הגוף ועוד.
- קלציטונין – ההורמון קלציטונין אחראי על איזון משק הסידן בדם שכן הוא גורם להעברה של סידן מהדם לעצמות. לפיכך, נהוג להשתמש בו במצבים של עודף סידן בדם או במצבים של דלדול עצמות.
כיצד יכולות לבוא המחלות של בלוטת התריס לידי ביטוי?
במצב תקין הבלוטה מפרישה הורמונים בקצב קבוע, החל מהשלב העוברי שבו היא נוצרת ועד לסוף החיים. עם זאת, ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל לכך שהפעילות התקינה של הבלוטה תיפגע ובעקבות זאת קצב ההפרשה של ההורמונים יהיה מהיר או איטי מדי. שני המצבים השכיחים ביותר שנחשבים לבעייתיים הם יתר פעילות של בלוטת התריס ותת פעילות של בלוטת התריס.
יתר פעילות של בלוטת התריס או היפרתירואידיזם בא לידי ביטוי בדפיקות לב מואצות, הזעה מופרזת, רגישות לחום, ירידה במשקל, הפרעות שינה, רעידות, הקאות, עלייה בתדירות היציאות, לחץ דם גבוה, היפראקטיביות והפרעות בקצב הסדיר של הלב.
לעומת זאת, תת פעילות של בלוטת התריס או היפותירואידיזם בא לידי ביטוי באי סבילות לקור, עייפות מוגברת, עצירות, חיוורון, קצב לב איטי, הפרעות שינה, זפקת, כאבי מפרקים, ציפורניים דקות ושבירות ובמצבים החמורים ביותר התסמינים יכללו גם קול עמוק יותר, דיבור איטי, טמפרטורת גוף נמוכה, מחזור לא סדיר, עור פנים מנופח ויבש ועוד.
דיאטה לסובלים מיתר פעילות של בלוטת התריס
אחת הבעיות החמורות ביותר עמה מתמודדים הסובלים מהיפרתירואידיזם היא אובדן המשקל שמתרחש חרף התיאבון המוגבר. לפיכך, הסובלים מהיפרתירואידיזם צריכים להימצא תחת טיפול ומעקב של דיאטנית קלינית. הדיאטנית הקלינית צריכה להתאים למטופל תפריט עשיר קלורית ודחוס אנרגטית על מנת למנוע במידת האפשר את הירידה החמורה במשקל.
בנוסף לכך, הדיאטה משתנה בהתאם לתסמינים המופיעים בחולה. במקרים של הזעת יתר קיימת המלצה לצריכה של מזונות קרים כמו למשל גלידה או יוגורט, במקרים של הקאות יש להימנע מצריכת ארוחות גדולות מדי או מזונות מתובלים מדי ועוד. הטיפול התזונתי מותאם לכול חולה וחולה באופן אישי.
דיאטה לסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס
אחת הבעיות החמורות ביותר עמה מתמודדים הסובלים מהיפותירואידיזם היא השמנת יתר. כאשר המטבוליזם מואט, קשה מאוד לרדת במשקל ולפיכך ישנה חשיבות עליונה להקפיד על דיאטה מתאימה ולשלב את הדיאטה עם טיפול תרופתי (ללא טיפול תרופתי בדרך כלל הדיאטה לא תועיל לירידה במשקל).
העקרונות של הדיאטה כוללים אכילה של ארוחות קטנות יחסית אחת לשלוש שעות, הקטנה של נפח הארוחות, הימנעות מצריכת סוכר במידת האפשר, העלאת כמות הירקות בתפריט היומי ועוד.
בנוסף לכך, חשוב מאוד לשלב פעילות גופנית באורח החיים שכן הפעילות הגופנית מעודדת את בלוטת התריס ליצירת הורמונים, תורמת לשריפה מוגברת של קלוריות ומזרזת את קצב החילוף החומרים.
חשוב גם לבדוק מה היא כמות הצריכה של היוד בתזונה, שכן במקרים מסוימים ניתן לראות שתת הפעילות התפתח בעקבות צריכה לא מספקת של יוד, הנחוץ לסינתזת הורמוני הבלוטה המשפיעים על המטבוליזם.