ניתוח מעקף תריסריון הוא ניתוח בריאטרי המיועד לגרום להרזיה משמעותית כשלמעשה מדובר על הניתוח הבריאטרי הרדיקלי ביותר. בגדול מדובר בשני ניתוחים שונים ולא בניתוח אחד.
ההבדל בין שני הניתוחים הוא שבניתוח הנקרא BPD (Biliopancreatic division), במהלכו מחלקים את הקיבה לשני כיסים נפרדים, כשהכיס הקטן מתחבר ישירות למעי הדק, ללא שוער.
בניתוח הנקרא BPDDS (Biliopancreatic diversion with duodenal switch) מבצעים כריתה אורכית תת מלאה של הקיבה, מבלי לפגוע בשוער התחתון שלה.
ירידה משמעותית במשקל
היתרון המרכזי של ניתוח מעקף תריסריון בא לידי ביטוי בכך שמדובר בניתוח הבריאטרי היעיל ביותר, או במילים אחרות, בניתוח הבריאטרי שגורם לירידה המשמעותית ביותר במשקל. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שניתוח זה גורם לירידה במשקל בשלוש דרכים להלן:
ירידה ברמת הרעב – הירידה ברמת הרעב מושגת על ידי שינוי ברמות ההורמונים השונים האחראיים על ויסות הרעב והשובע. בין היתר מתרחשת ירידה ברמת הורמון הגרלין המופרש מתאי הקיבה, הגורם לרעב והפרשה מוקדמת במהלך הארוחה של הורמוני השובע (CCK ו-PYY).
הקטנת נפח הקיבה – כאשר הנפח של הקיבה המיועד לעיכול המזון קטן יותר, היכולת לצרוך נפחים גדולים של מזון מדי ארוחה נפגעת. צריכת מועטה יותר של מזון משמעה צריכה נמוכה יותר של אנרגיה ושומן.
תת ספיגה – הניתוח גורם לכך שהמזון יעקוף חלק ניכר מהמעי הדק וכתוצאה מכך הספיגה של רכיבי המזון השונים, בדגש על שומנים, לא תהיה מושלמת.
תוצאות האיכותיות בהליך אידאלי להשמנה חמורה
הניתוח מאפשר השגת תוצאות מצוינות בכל הקשור לתחלואות הנלוות להשמנה כשהכוונה היא למשל לתסמונת דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם ועוד. ניתן לראות שיפור ניכר במחלת סוכרת סוג 2 במנותחים, שאינה תלויה בהרזיה.
למעשה בחלק ניכר מהמנותחים ניתן לראות התייצבות של רמות הגלוקוז בדם לערכים הנורמאליים ימים ספורים לאחר הניתוח.
יתרון משמעותי נוסף של הניתוח בא לידי ביטוי כך שתוצאות הניתוח נשמרות לאורך זמן ארוך ושאינן תלויות בהיענות של המטופל לשינוי הרגלי האכילה שלו.
תופעות לוואי וסיבוכים
החיסרון המרכזי של הניתוח בא לידי ביטוי בכך ששיעור תופעות הלוואי והסיבוכים שלו גבוה יחסית וזאת על רקע המורכבות הרבה שלו. כך לדוגמה שיעור התמותה לאחר ניתוח זה הוא הגבוה ביותר מבין כל הניתוחים המיועדים לגרום להרזיה ונע בין 0.6 ל- 1.4 אחוז.
בנוסף, הניתוח גורם לתת ספיגה משמעותית ולפיכך המנותחים נמצאים בסיכון לפתח חסרים תזונתיים שונים. במקרים מסוימים המטופלים צריכים לעבור ניתוח נוסף לתיקון תת הספיגה, במהלכו משנים את המיקום של נקודת ההשקה של הקיבה והמעי.
פגיעה ביכולת ספיגת השומנים
חסרון זה גורם ליציאות מרובות ואף לשלשולים כרוניים, שיש בהם כדי לפגוע באיכות החיים של המטופלים. חיסרון נוסף של ניתוח זה בא לידי ביטוי בעובדה שתוצאותיו אינן הפיכות וזאת בניגוד למשל לניתוח טבעת מתכווננת.
למי מתאים הניתוח?
• מנותחים בריאטריים לאחר ניתוח טבעת מתכווננת או ניתוח שרוול, שלא הצליחו לרדת במשקל.
• מטופלים הסובלים ממגוון תחלואות הנלוות להשמנה, בדגש על סוכרת סוג 2 ודום נשימה בשינה.
• מטופלים המרבים לצרוך ממתקים ומזונות עשירים בשומן רווי.
• מטופלים בעלי BMI גבוה במיוחד (בדרך כלל מופנים לניתוח זה מטופלים בעלי BMI גבוה מ-50).
• לאחר הניתוח המנותחים צריכים להישאר במעקב תזונתי שוטף ולהתמיד בנטילת תוספי תזונה שונים. אי לכך, יש להפנות לניתוח אך ורק מטופלים המסוגלים להתחייב לכך.
