תארו לכם שיום אחד אתם הולכים לבדיקות דם, הכי שגרתיות שיש. כאלו שאנחנו עושים מדי פעם ואומרים לעצמינו "הרבה זמן לא
עשיתי בדיקות, בוא נראה שהכל בסדר". ואז משהו לא בסדר. זה מה שקרה לי, טלי, כשהייתי נשואה טרייה בת 29 והתחילו מחשבות על כניסה להריון. רק רציתי להיות אחראית ולעשות בדיקות דם, הכי הרבה שתיארתי לעצמי זה שיהיה חסר לי קצת ויטמין 12B.
תוך זמן קצר מצאתי את עצמי יושבת מול נפרולוגית שהסבירה לי שיש לי מחלת כליות אוטואימונית. היא הסבירה שזו מחלה שתתקדם לאורך כמה שנים, מספר השנים המדויק תלוי בטיפול ובהצלחתו, אבל בסופו של דבר, לא משנה מה אעשה אגיע למצב של אי ספיקת כליות ולצורך בהשתלת כליה.
זה היה לפני 7 שנים. עכשיו כשאני כבר אמא לשני ילדים קטנים, הגעתי לרגע שאליו הכינו אותי. הכליות כבר לא מתפקדות וצריך למצוא תורם כליה. התחלנו חיפוש בקרב בני המשפחה הקרובים. לצערי כולם נשללו בשלבים שונים של התהליך. בחיפוש נוסף דרך פוסט רגיל לחלוטין בפייסבוק יצרו קשר כמה וכמה תורמים אלטרואיסטים שהסכימו להיבדק אבל גם הם נפסלו לתרומה אחד אחרי השני.
בינתיים התחלתי לעבור טיפולי דיאליזה. מכונה שבמשך 3 שעות, 3 פעמים בשבוע, עושה את העבודה שהכליות שלי כבר לא מסוגלות לעשות. והחיפוש אחר תורם נמשך.
לתרומת כליה עבור טלי
טלפון: 077-8049404
דוא"ל: [email protected]
עמותת מתנת חיים:
טלפון: 02-500-0755
דוא"ל: [email protected]
בישראל יש כמה אלפי אנשים הממתינים לתרומת כליה
על הסיבות שמובילים לצורך בתרומת כליה, מי יכול לתרום כליה ומה כולל התהליך.
לכל אדם בריא יש 2 כליות שתפקידן להפריש את הפסולת מהגוף ולווסת את כמות המים, המלחים וחומרים כימיים נוספים בגוף ובתוך כך לאזן את לחץ הדם. ישנן מחלות שפוגעות בפעילות הכליות וגורמות באופן הדרגתי לאי ספיקת כליות. זה למעשה מצב שבו הכליות כבר כמעט ולא מתפקדות. מרגע שהכליות הגיעו למצב של אי ספיקה סופני, זהו מצב בלתי הפיך שבו עולה הצורך או בהשתלת כליה או בדיאליזה, שהוא למעשה טיפול המחליף את פעולת הכליות.
השתלת כליה היא הטיפול המועדף לאדם שהגיע לאי ספיקת כליות סופנית שכן היא מקנה תוחלת חיים ארוכה יותר, ובעיקר מבטלת את התלות בטיפולים הדיאליזה אותם יש לבצע 3-4 פעמים בשבוע, כ 4 שעות בכל פעם ובנוסף, זהו טיפול שגורם לרוב לתופעות של תשישות, חולשה וקושי בתפקוד היומי.
השתלת כליה יכולה להתבצע מתורם חי או מתורם מת. על מנת לקבל תרומת כליה מתורם מת יש להימצא ברשימה הארצית להשתלה וזאת רק לאחר התחלת טיפולי דיאליזה. הרשימה הארצית כוללת כאלף איש והיא גדלה משנה לשנה.
השתלת כליה מתורם חי היא האופציה העדיפה יותר למטופלים הזקוקים להשתלה. ראשית ניתן לבצע בדיקות התאמה מקיפות וכך לוודא התאמה מיטבית בין התורם לנתרם. בנוסף, מחקרים מראים כי שרידות כליה מושתלת מן החי גבוהה וארוכה יותר מאשר כליה מן המת וברוב המקרים השתל מתחיל לתפקד בגוף המושתל באופן מידי, עוד בחדר הניתוח.
הודות לידע הרפואי הקיים היום ולהכנה הקפדנית שקודמת להשתלה, כ 95% מהשתלות הכליה מוגדרות כהצלחה, ללא דחיה של השתל. כ 50% מהכליות המושתלות ממשיכות לתפקד בגוף התורם כ 25 שנים מיום ההשתלה.
מי יכול לתרום כליה?
על מנת לתרום כליה יש להיות מעל גיל 25, בריא, ללא עודף משקל, סכרת, רקע כלייתי או היסטוריה של יתר לחץ דם. אצל נשים יש ניתן לתרום רק במידה ולא מתוכננים הריונות נוספים. לרוב החיפוש אחר תורם כליה יתחיל בקרב בני המשפחה. במידה ובני המשפחה אינם מתאימים מרחיבים את החיפוש לחברים וקרובים וניתן גם לחפש תרומה מתורם אלטרואיסטי. ישראל מובילה בעולם בתרומות אלטרואיסטיות שהן למעשה תרומה לאדם זר, כזה שלא הכרת מעולם.
השלב הראשון לבדיקת ההתאמה הוא התאמה בין סוג הדם של התורם לסוג הדם של הנתרם.
- סוג דם O יכול לתרום כליה לכל סוג דם.
- סוג דם A יכול לתרום כליה לסוג דם A או AB.
- סוג דם B יכול לתרום כליה לסוג דם B או AB.
- סוג דם AB יכול לתרום כליה לסוג דם AB בלבד.
במידה וישנו תורם אך סוג הדם אינו מתאים למועמד להשתלה ניתן לבצע הצלבה. במקרים רבים הצלבה מתרחשת כאשר למועמד להשתלה יש קרוב משפחה המעוניין לתרום לו כליה אך אין בניהם התאמה. במקרה כזה מוצאים עוד זוג של תורם ונתרם שאין בניהם התאמה ואז, קרוב המשפחה של מטופל א' תורם כליה למטופל ב', ובו זמנית קרוב המשפחה של מטופל ב' תורם כליה למטופל א'.
השלב הבא בבדיקת ההתאמה לאחר ההתאמה הבסיסית בסוג הדם, הוא התאמה בסיווג רקמות. סיווג רקמות היא בדיקה שמתבצעת כבדיקת דם רגילה ומטרתה לבדוק האם למטופל הזקוק להשתלה יש נוגדנים כנגד רקמות התורם המיועד, דבר אשר עלול להוביל לדחייה של הכליה המושתלת.
נוגדנים עלולים להופיע אצל מועמדים להשתלה שבעברם קיבלו מנות דם, עברו השתלה או בעקבות הריון. במידה ומתגלה רמה גבוהה של נוגדנים אצל המועמד להשתלה מול התורם הפוטנציאלי, לא ניתן לבצע את ההשתלה מחשש כאמור לדחייה ואיבוד של הכליה המושתלת.
מעבר לבדיקת סיווג הרקמות מתבצעות עוד בדיקות נוספות ומקיפות שמטרתן לוודא את כשירותו ובריאותו של התורם, כולל כשירותו הנפשית והפסיכולוגית.
במידה ונמצאה התאמה בין התורם לנתרם ובמידה והתורם עבר בהצלחה את כל הבדיקות, השלב האחרון לפני הניתוח הוא ועדת הערכה מקומית או מרכזית.
בהתאם לחוק איסור איברים, תפקידה של הועדה לוודא כי החלטתו של התורם לתרום כליה הגיעה מרצונו החופשי, ללא לחץ מאף אדם וללא הבטחה לתמורה כלשהי. בנוסף, הועדה בודקת כי התורם מודע לתהליך ומבין את המשמעויות הנלוות לו וכי הוא כשיר נפשית לעבור את התהליך.
במידה והועדה מאשרת את תרומת הכליה נקבע תאריך לניתוח. הניתוח עצמו אורך כ 3-4 שעות ולאחריו לרוב נדרשים להישאר באשפוז עוד כ 3-5 ימים. מרבית תורמי הכליה חוזרים לתפקוד מלא כחודש לאחר הניתוח.