ישראלים רבים אוהבים לרקוד ריקודי עם. הם אוהבים להשתתף בהרקדות מאורגנות או לצפות במופעים של ריקודים כאלה ולעיתים לקחת חלק פעיל גם בארגון. בין הרוקדים ריקודי עם ניתן למצוא צעירים ומבוגרים, נשים וגברים וגם לא מעט קשישים.
במהלך השנים ידעו ריקודי העם בישראל עליות ומורדות. היו תקופות שבהם הם נחשבו למשהו מיושן שליחו נס. בתקופות אחרות הן ידעו פופולריות גואה ונחשבו לשיא הישראליות המודרנית. בשל היותם מרכיב מרכזי גם בהוויה הישראלית של היום, ראוי לדעת יותר על מקורם של ריקודי העם, המשמעות שלהם ואיך ניתן ללמוד ולקחת חלק פעיל בחוויה זו. בנוסף, כדאי לדעת שזוהי גם דרך מצוינת להוריד במשקל, לחטב את הגוף וליהנות מפעילות גופנית מהנה ובריאה.
ריקודי עם ועמים
השם "ריקודי עם" הפך בישראל לשם נרדף לסוגים מסוימים של ריקוד כגון ה"הורה" וצורות נוספות של ריקוד שהיו פופולריות בעבר. חשוב להבדיל מונח זה מן המונח ריקודי עמים ככלל. ריקודי עמים הם לרוב מאפיין תרבותי וחברתי של תרבויות שונות, שחיו במרחב משותף או במרחב תודעתי משותף. ריקודי העם של ישראל הם משהו דומה אך גם שונה.
ריקודי עם כגון ההורה וצעדי ריקוד אחרים (כגון צעד תימני, למשל), הגיעו לכאן עם גלי העליה הגדולים ועוד מלפני תקופת קום המדינה. באותו הזמן קשה היה לדבר על הוויה ישראלית משותפת, שכן מדובר היה בקיבוץ גלויות מכל רחבי העולם. בתהליך מיוחד בוצע מיזוג של גלויות גם בתחום הריקוד והיישוב היהודי קיבל לתוכו מוטיבים של תנועות ריקוד מאזורים שונים. שילוב זה, שהגיע מהבלקן ויוון, מרוסיה ומפולין וכן מארצות ערב השונות, הביא לעולם את ריקוד העם הישראלי.
ספונטני ומתכונן
כיום, יש הרואים את התפתחותו של תחום ריקודי העם בישראל כמאורע שהחל באופן ספונטני. רבים עדיין זוכרים את ריקודי העם שבהם פצחו המוני בית ישראל עם ההכרזה על קום המדינה באומות המאוחדות. למרות שבמקרה זה אכן היו הריקודים סימן ספונטני של שמחה וגיל, אין לראות את מקורו של ריקוד העם הישראלי בדבר מה ספונטני בלבד.
כאשר החלו גלי העליה הראשונים של הציונות המודרנית, היו העולים ברובם צעירים ונועזים שלא לומר אפילו מהפכנים. הם שאפו ליצור עולם חדש וטוב יותר, בית חדש ליהודי חדש. כחלק ממגמה זו הם ביקשו גם לשלב חיי עמל ותרבות שלא היו כמותם בגולה הקרה. כך, ניכסו לעצמם העולים את השילוב המיוחד של ריקוד, שנשען על תרבויות שונות אך היה גם שונה מהם. שירי עם רוסיים, למשל, עם מילים עבריות למהדרין, היו את קולות הרקע לתנועות ריקוד של הישראליות המתפתחת מאז ועד היום.
מקיבוץ דליה ועד לכרמיאל
בעבר, קיבוץ דליה נחשב למרכז גדול של ריקודי עם. בקיבוץ עצמו כמו גם במקומות שונים בארץ לקחו חלק רבים במגוון גדול של ריקודים, בזוגות, ביחידים וכמובן גם במעגלים. בהמשך, הוקמו קבוצות ריקוד מגוונות הן לחובבים והן לרקדנים מקצועיים. כהמשך ישיר לכך, נוסד פסטיבל הריקוד של כרמיאל, שגם בו לקחו חלק משמעותי ריקודי העם של ישראל.
בשנים האחרונות שבו ריקודי העם להיות מוטיב חשוב ומרכזי בהוויה הישראלית המודרנית. לצד השיבה של קבוצות הזמר של השירה בציבור, חזר גם הביקוש לפעילות של ריקוד מקומי והוקמו קבוצות רבות של ריקודי עם. כיום, ניתן למצוא קבוצות לריקודי עם שנפגשות באופן קבוע וכוללות משתתפים רבים מכל קשת הגילאים. בקבוצות אלה יש מקום גם לחדשים וישנן גם קבוצות שמיועדות למתחילים בלבד.
במהלך השנים חוברו ריקודים חדשים, עם מוטיבים מסוגים שונים. התלבושות המקצועיות נותרו ססגוניות והמוזיקה נותרה שמחה ועליזה. במקביל, גם מעגל הרוקדים החובבני ממשיך במלוא הקצב.
דיאטת ריקודי עם
אחרי שהסברנו לא מעט על החשיבות של ריקודי עם בישראל, על ההיסטוריה שלהם ועל הפופולריות הגוברת שלהם, ראוי להרחיב על נקודה נוספת. ריקודי עם הם גם דרך מצוינת לשלב בשגרת החיים פעילות גופנית בריאה, מהנה, מחטבת. כאשר עוסקים בפעילות גופנית מהנה, ממש כמו ריקודי עם, אפשר לרדת במשקל בלי להרגיש שחייבים לעשות ספורט או כושר (למי שלא מתחבר לכך).
כידוע, פעילות גופנית היא בריאה בכל קנה מידה ויש לה חשיבות בזירוז תהליך הירידה במשקל. כמעט בכל סוגי הדיאטות ממליצים לשלב פעילות גופנית כזאת או אחרת, וריקודי עם בהחלט עונים להגדרה זאת. לסיכום, הצטרפות לחוג ריקודי עם למתחילים או למתקדמים, יכולה להיות דרך חדשה ומרעננת לשמור על הבריאות ועל המשקל וגם לשבור את השגרה.