אין כמעט מרכיב מזון שלא ניתן למצוא בו כמות מסוימת של סוכר מסוג מסוים. בין סוגי הסוכר השונים קיימים קווי דמיון רבים הכוללים למשל את הטעם המתוק, את הערך הקלורי ועוד. עם זאת, ישנו גם מגוון רחב של פרמטרים שבהם נבדלים סוגי הסוכר השונים. במאמר שלפניכם נפרט אודות חלק מסוגי הסוכר הנפוצים.
סוכרוז
סוכרוז הוא דו סוכר, שמורכב מפרוקטוז וגלוקוז. הסוכרוז הוא אחד המרכיבים העיקריים בסלק סוכר ובקנה סוכר ולאחר המיצוי, הניקוי והגיבוש של הסוכרוז, הוא הופך לסוכר הלבן שבו אנחנו עושים שימוש מדי יום ביומו. כאשר מחממים את הסוכרוז לטמפרטורה של 168 מעלות צלזיוס, הוא מותך והופך לקרמל.
גלוקוז
גלוקוז (חד סוכר גם כן) הוא התרכובת האורגנית הנפוצה ביותר מכל התרכובות האורגניות בכדור הארץ והתרכובת החשובה ביותר בתהליך הפקת האנרגיה בתאים בכל היצורים החיים באשר הם. באופן ממוצע צורך האדם כמאה ושישים גרם גלוקוז מדי יום ביומו ומתוכם כמאה ועשרים גרם מיועדים לניצול בתאי המוח, הצרכנים העיקריים של הגלוקוז בגופנו. הגלוקוז נאגר בגופנו בצורת גליקוגן בעיקר בתאי הכבד ובשרירים.
עמילן
בדיוק כפי שבני האדם אוגרים את הגלוקוז בצורה של גליקוגן, כך אוגרים הצמחים את הגלוקוז כעמילן. העמילן הוא רב סוכר המורכב אך ורק מגלוקוז. התזונה של בני האדם מבוססת במידה רבה על מזונות המכילים עמילן שכן מערכת העיכול האנושית מסוגלת לפרק את העמילן בתהליך העיכול למולקולות הגלוקוז המרכיבות אותו. אמנם הגלוקוז הוא חומר המסיס במים, אך הקשרים בין מולקולות הגלוקוז הנמצאות בעמילן מקשים על ההמסה של העמילן במים.
סך הכול בין שישים לשבעים וחמישה אחוז מהקלוריות הנצרכות על ידי האנושות מגיעים ממקור של עמילן. המקורות המרכזיים לעמילן הם חיטה, אורז, תירס ותפוחי אדמה.
לקטוז
הלקטוז הוא דו סוכר המורכב ממולקולה של גלקטוז ומולקולה של גלוקוז. הלקטוז שנמצא בשפע בעיקר במוצרי חלב עובר פירוק על ידי האנזים לקטאז במעי הדק. כאשר האנזים לא מיוצר במידה המספקת או כאשר התפקוד שלו לוקה בחסר, הלקטוז לא נספג במעי הדק אלא ממשיך במערכת העיכול עד שהוא מגיע למעי הגס. במעי הגס הוא עובר תהליך של תסיסה על ידי חיידקי המעי ועלול לגרום לתופעות שונות במערכת העיכול כמו למשל נפיחות, כאבי בטן, גזים ועוד.
גלקטוז
הגלקטוז הוא חד סוכר שנמצא בעיקר במוצרי חלב, ירקות שורש ופירות חמצמצים. על מנת שניתן יהיה להפיק מהגלקטוז אנרגיה, ישנו צורך להפוך אותו לגלוקוז בתהליך אנזימטי. כאשר האנזים לא תקין וכאשר הוא לא מיוצר בכמות מספקת הגלקטוז לא הופך לגלוקוז ובעקבות כך הוא עלול להצטבר בגוף ולהפוך לרעיל. תופעה זו מתרחשת בקרב הסובלים ממחלה גנטית שנקראת גלקטוזמיה שעלולה להוביל לפיגור שכלי חמור ואף למוות.
