מלח הימלאיה

מלח הימלאיה הוא מלח בעל צבע ורוד המגיע אלינו ממחצבי המלח שמקורם בים פרהיסטורי שהתייבש לפני מיליוני שנים. המחצבים ממוקמים באזור פקיסטן, למרגלות הרי ההימלאיה וההפקה של המלח מתבצעת בדרכים טבעיות. בשנים האחרונות מייחסים למלח ההימלאיה שלל סגולות בריאותיות ורבים ממליצים להחליף את המלח השולחני במלח הימלאיה, שמחירו משמעותית גבוה יותר.

חשוב לציין, שמבחינה כימית המלח הוורוד והאקזוטי דומה בהרכבו למלח השולחני הרגיל וזאת כיוון שמלח הימלאיה מכיל עד 98% נתרן כלורי. שני האחוז הנותרים מורכבים ממינרלים שונים כמו סידן, מגנזיום ואשלגן. מינרלים אלו מעניקים למלח את הצבע הוורוד האופייני. כמו כן, מינרלים אלה אחראיים בנוסף גם לטעמו הייחודי של המלח.

האם אכן ניתן לקבל כמות גדולה יותר של ויטמינים ומינרלים כאשר צורכים מלח הימלאיה?

באופן עקרוני, מלח הימלאיה מכיל עשרות מינרלים מסוגים שונים. יחד עם זאת, כיוון שמינרלים אלה מהווים רק כשני אחוז מהמלח וכיוון שלא נהוג לצרוך כמות גבוהה של מלח מדי יום, הרי שהמינרלים השונים נצרכים בכמות מזערית ואינם צפויים להוות יתרון בריאותי של ממש.

האם מלח הימלאיה אכן מכיל פחות נתרן בהשוואה למלח רגיל?

מלח שולחני סטנדרטי ומלח הימלאיה מכילים כמות זהה של נתרן. יחד עם זאת, מלח הימלאיה מעט יותר מלוח ולכן ניתן להשתמש בכמות קטנה יותר כדי לתבל את המזון. כמו כן, הגבישים של מלח הימלאיה גדולים יותר מגרגירים של מלח שולחני סטנדרטי ולכן כפית מלח הימלאיה מכילה פחות נתרן מכפית של מלח שולחני רגיל.

האם מלח הימלאיה טבעי יותר ממלח רגיל?

למלח השולחן הסטנדרטי מוסיפים מגוון חומרים שמטרתם בין היתר למנוע תהליכי התגבשות. חומרים אלו (כמו מגנזיום קרבונט) לא נמצאים בשימוש במלח הימלאיה ולכן מלח זה נחשב לטבעי יותר. למעשה, בתהליכי הייצור של מלח הימלאיה לא נעשה שימוש בתוספים כלשהם.

האם מלח הימלאיה מהווה מקור איכותי ליוד?

יוד הוא מינרל חשוב הרלוונטי בעיקר לתפקוד התקין של בלוטת התריס. ישנו מגוון מקורות תזונתיים ליוד, בדגש על פירות ים, ביצים, מוצרי חלב ודגים. מחסור חמור ביוד הוא הגורם השכיח ביותר להתפתחות קוגניטיבית לקויה שהינו בר מניעה. כמו כן, מחסור חמור ביוד עשוי לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס ומחסור חמור ביוד במהלך ההריון עשוי להוביל להתפתחות שכלית וגופנית לקויה בעובר. הדרך היעילה ביותר להימנע ממחסור ביוד היא להחליף את המלח השולחני הסטנדרטי במלח מיודד (מלח מועשר ביוד) וזאת מבלי להגדיל את הכמות הנצרכת.

כמו כן, תזונה מאוזנת ובריאה שכוללת דגי ים ומוצרי חלב, מספקת את תצרוכת היוד המומלצת למרבית האוכלוסייה הבוגרת. מלח הימלאיה אכן מכיל כמות מסוימת של יוד, אך כמות זו זניחה בהשוואה לכמות היוד שניתן למצוא במלח מיודד. לפיכך, ההמלצה לאנשים הנמצאים בסיכון למחסור ביוד ואנשים הסובלים מחסור ביוד, היא לתת עדיפות למלח מיודד ולא להסתפק במלח הימלאיה.

השורה התחתונה

נכון לכתיבת שורות אלה, אין כל עדות מדעית לכך שמלח הימלאיה מחזיק ביתרונות בריאותיים כלשהם בהשוואה למלח השולחני הסטנדרטי. יחד עם זאת, ייתכן שהחלפת המלח השולחני הרגיל במלח הימלאיה, תוביל לצריכה נמוכה יותר של נתרן.

בכל מקרה, ההמלצה היא לצרוך את המלח במתינות, בדומה למלח שולחני רגיל ולהקפיד על צריכה של שישה גרם ליום לכל היותר: המלצות משרד הבריאות מנחות את ציבור המבוגרים בישראל לצרוך כ-1.5 גרם נתרן ליום (כמות מרבית של 2.4-2 גרם נתרן) בלבד, הנמצאים בכפית מלח אחת.