ויטמין B12 משחק תפקיד חשוב במגוון רחב של תהליכים מטבוליים בגופנו, בעיקר בתחום הוויסות של סינתזת ה- DNA, אך בנוסף לכך גם בסינתזה של חומצות שומניות ובמשק האנרגיה.
במבוגרים ניתן למצוא סך הכול בין שניים לחמישה מיליגרמים של ויטמין B12. מחצית מהכמות הזו נאגרת בכבד ומדי יום ביומו עשירית האחוז מהכמות הנאגרת בגוף מופרשת בצואה.
מקורות הוויטמין במזון
ויטמין B12 ניתן למצוא באופן בלעדי במזונות שמקורם מן החי כמו למשל מוצרי בשר, דגים, פירות ים ומוצרי חלב. תהליך הפסטור אותו עוברים מוצרי החלב בימינו גורם להפחתה של רמות הוויטמין במוצרי החלב ולפיכך לרוב מוצרי החלב נהוג להוסיף את הוויטמין באופן מלאכותי. בכבד בקר ניתן למצוא 83.1 מק"ג במאה גרם, בחלקים פנימיים של תרנגול הודו ניתן למצוא כ- 33.2 מק"ג במאה גרם ואילו בחלב פרה מלא ניתן למצוא 0.45 מק"ג במאה גרם.
חשוב לציין כי ישנו מגוון רחב של מוצרים שלא מכילים מרכיבים מן החי, שכן מכילים את הוויטמין וזאת כיוון שכיום נהוג להוסיף למזונות רבים ויטמין B12 במטרה למנוע חסר של הוויטמין באוכלוסיית הצמחונים והטבעונים. בין היתר נהוג להוסיף היום ויטמין B12 ללחמים מסוימים, לדגני בוקר מסוימים, למוצרי סויה מסוימים ועוד.
מה היא הכמות המומלצת לצריכה של ויטמין B12?
כמות הוויטמין המומלצת לצריכה יומית משתנה בהתאם לגילו של האדם, למצבו הבריאותי ולפרמטרים נוספים. כך לדוגמה הכמות היומית המומלצת לצריכה עבור תינוקות עד גיל חצי שנה עומדת על 0.5 מיקרוגרם, הכמות המתאימה עבור תינוקות בין גיל חצי שנה לגיל שנה היא 1.5 מק"ג ואילו הכמות המומלצת לצריכה עבור פעוטות בין גיל שנה לגיל שלוש עומדת על שני מיקרוגרם ליום.
נשים הרות או נשים מניקות צריכות לצרוך כארבעה מק"ג ליום ובמקרים בהם מדובר על אנשים הסובלים ממחסור בוויטמין, הכמות יכולה להגיע אפילו ל- 2000 מק"ג ליום.
באילו מצבים ניתן להגיע לחסר של ויטמין B12?
על מנת שהוויטמין ייספג בגוף באופן תקין, עליו להיקשר למרכיב מסוים הנקרא גורם אינטרינזי. הגורם האינטרינזי מופרש מתאים מיוחדים הממוקמים בקיבה ולפיכך במידה ותאים אלו נפגעים, תיתכן ספיגה לקויה של הוויטמין. הפגיעה בתאים המפרישים את הגורם האינטרינזי יכולה להתרחש על רקע של מחלה אוטואימונית הבאה לידי ביטוי ביצירת נוגדנים עצמוניים נגד התאים, על רקע של הסרה מלאה או חלקית של הקיבה, על רקע גסטריטיס אטופית בגיל מתקדם ועוד.
בנוסף לכך, ישנה שורה ארוכה של מצבים שבהם יכולה להתרחש תת ספיגה של הוויטמין גם בנוכחות הפקטור האינטרינזי על רקע של בעיות ספיגה במעי. בין היתר מדובר על מחלות מעי דלקתיות, הסרה של חלק מהמעי במסגרת ניתוח לירידה במשקל, כרסת טרופית, צליאק ועוד. גורמים נוספים לחסר בוויטמין B12 הם למשל תזונה טבעונית או צמחונית, מחלת אדיסון, סוכרת, נטילה של גלולות למניעת הריון ועוד.
מה הם התסמינים של חסר בוויטמין B12?
תסמיני חסר של ויטמין B12 מתפתחים באיטיות רבה מאוד ולפיכך לא תמיד מזוהים באופן מידי. כאשר המחסור ניכר, עלולים להופיע אנמיה, דופק מואץ, עייפות ניכרת, בחילות ותיאבון ירוד, תחושה של צריבה בלשון, סחרחורות, שלשולים, אובדן משקל וגוון צהבהב בעין ובעור.
במידה והמחסור נמשך לאורך תקופה ממושכת והופך לכרוני, הרמות הנמוכות של הוויטמין עלולות לגרום לנזק פרמננטי לתאי העצב שיכול לבוא לידי ביטוי בהפרעות פסיכוטיות, דיכאון, בעיות זיכרון, בעיות מוטוריות, חולשת שרירים, עקצוצים ודקירות בגפיים, אי שקט תמידי ועוד.
