לחץ ומתח נפשי והשמנה

לחץ ומתח נפשי והשמנהההשמנה היא ללא ספק המגפה הגדולה ביותר של שני העשורים האחרונים בעולם המערבי.

להשמנה קיימים גורמים רבים הקשורים לאורח החיים המודרני כשבראש ובראשונה מדובר על כך שכיום אנחנו מוציאים הרבה פחות אנרגיה במהלך החיים היומיומיים. בנוסף לכך, פועל יוצא של התקופה המודרנית הוא מידת הלחץ והמתח הנפשי שהאדם המודרני שרוי בהם.

הדרך הפשוטה ביותר והנוחה ביותר להפיג את הלחץ ואת המתח הנפשי היא על ידי פנייה לאוכל כאל מקור לנחמה. האוכל יכול להסיח את הדעת בקלות, להוות מקור לנחמה, לפיצוי וכמובן שגם להרגעה. האוכל נגיש מאוד, זול מאוד וממלא את תפקידו ביעילות אם כי לטווח קצר בלבד.

מעגל הקסמים הקטלני של האכילה הפתולוגית

בקרב אנשים רבים שפונים לאוכל כאל אמצעי להפגת לחץ ומתח נפשי עלול להיווצר מעגל קסמים קטלני שבא לידי ביטוי באופן הבא:

  • האדם חש לחץ ומתח נפשי בשל גורמים שלא קשורים לאוכל.
  • בעקבות כך הוא פונה לאוכל כאל מקור לנחמה ולהרגעה.
  • מאחר ושורש הבעיה לא זוכה להתייחסות טיפולית, הבעיה לא נעלמת והרצון לאכול לא נעלם.
  • האכילה גורמת לתסכול נוסף הקשור בחוסר האונים ולחוסר היכולת להתמודד עם הבעיה ובנוסף לכך במקרים רבים מתחילה להתפתח השמנה.
  • חוסר האונים וההשמנה יוצרים תסכול נוסף ומגבירים את הלחץ ואת המתח הנפשי.
  • בעקבות זאת הצורך לאכול עוד גובר וחוזר חלילה.

בשלב מסוים האוכל והאכילה הרגשית הופכים למקור נוסף ללחץ ולמתח נפשי וההתנהגות משמרת את עצמה.

הסכנה שבפנייה לאוכל לפתרון מצבים של לחץ ומתח נפשי

הסכנה הברורה ביותר במצב פתולוגי זה היא שהבעיה האמתית לא זוכה להתייחסות טיפולית. כמובן שהאוכל יכול להוות רטייה זמנית ולסייע להתמודדות זמנית עם הלחץ, אבל בשום פנים ואופן לא מהווה פתרון קבע. לאור זאת, הסכנה הגדולה ביותר היא שהאדם יימצא במצב תמידי של לחץ ומתח נפשי מבלי שיתמודד עמם באופן יעיל.

מעבר לכך, כאשר האוכל כבר לא ממלא את הייעוד המקורי שלו להזין את הגוף, הרי שהסיכוי לצריכה עודפת של אוכל עולה. במצב זה גדל הסיכוי להשמנה ולמגוון התחלואות הנלוות להשמנה כשבין היתר מדובר על סוכרת סוג 2, חוסר איזון הורמונלי, מחלות לב וכלי דם, בעיות אורתופדיות שונות, בידוד חברתי, פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה בביטחון העצמי ובערך העצמי ועוד.

טיפול במצבים בהם האוכל מהווה מקור לנחמה

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הבעיה היא לפנות לטיפול רגשי או טיפול נפשי ולהתמקד במקור ללחצים ובפיתוח של דרכים להתמודד עם נקודות השבירה (ללא פנייה למקור ללחצים לא ניתן יהיה להתמודד עם האכילה הרגשית).

במהלך הטיפול יש להבין מה הם המקורות של הלחץ, כיצד ניתן להפחית את רמת הלחץ בחיי היומיום וכיצד ניתן להתמודד עם הלחצים היומיומיים באופן יעיל יותר ומוצלח יותר.

בנוסף, לטיפול הפסיכולוגי מומלץ גם כן לשלב במערך הטיפול איש או אשת מקצוע מתחום התזונה כשבדרך כלל מדובר על תזונאית קלינית. התזונאית הקלינית יכולה להסביר למטופל על חשיבות התזונה הנכונה, על הסכנות הטמונות בהתנהגות האכילה שלו ועל הדרכים בהן הוא יכול להימנע מהשמנה.

אכילה רגשית – לא הפתרון

הדבר החשוב ביותר שיש להבין בנושא הזה הוא שהאוכל אמנם מהווה פתרון מהיר ונוח, אבל בהחלט לא מדובר על פתרון יעיל. כל אחד ואחד מאתנו פונה לעתים לאוכל כאל מקור לנחמה ואין בכך כל רע. עם זאת, התנהגות אכילה שמושתת על צרכים רגשיים לא רק שאינה פותרת דבר אלא אף עלולה להפוך לפתולוגית ומסוכנת ביותר.

ראו גם:

השמנה חברתית – מגפה סביבתית