פעילות אירובית פופולארית בקרב אנשים המעוניינים לשפר את הכושר הגופני שלהם. פעילות זו מפחיתה את הסיכון למחלות ומסייעת בשמירה על המשקל. אך סוג נוסף, פחות פופולארי, של פעילות גופנית המסייעת לתפקוד תקין של הלב וכלי הדם, נקראת פעילות אנאירובית.
בעוד שפעילות אירובית פירושה "חמצן", פעילות אנאירובית פירושה "ללא אוויר" או ללא חמצן". זוהי פעילות קצרת טווח, המבוצעת בעוצמה גבוהה, במהלכה ביקוש הגוף לחמצן גובר על אספקת החמצן הזמינה.
פעילות זו מסתמכת על מקורות אנרגיה המאוחסנים בשרירים, ובניגוד לפעילות אירובית, אינה תלויה בנשימה. דוגמאות לפעילות אנאירובית הן הרמת משקולות כבדות, קפיצה לגובה, ריצות קצרות, קפיצה על חבל, טיפוס על גבעה או כל פרץ מהיר של פעילות גופנית מאומצת.
יתרונות פעילות אנאירובית
פעילות זו משתמשת בשרירים בעוצמה גבוהה לפרק זמן קצר. כתוצאה מכך, מתרחשים יתרונות בריאותיים הכוללים: פיתוח שרירים חזקים; שיפור סיבולת לב-ריאה; והגברת היכולת הגופנית לעמוד בהצטברות חומרים פסולים ולהסירם מהגוף, כלומר, שיפור הסיבולת והגברת היכולת להילחם בעייפות.
פעילות אנאירובית שורפת פחות קלוריות בהשוואה לפעילות אירובית, ועשויה להועיל מעט פחות לכושר הלב וכלי הדם, אך היא מומלצת לבניית כוח ומסת שריר, ועדיין משפרת את תפקוד הלב והריאות. בטווח הארוך, מסת שריר מוגברת מסייעת לאדם להיות רזה יותר ולהתמודד עם משקלו, היות והשרירים משתמשים בכמויות גדולות של קלוריות.
פעילות אנאירובית שורפת גליקוגן בשריר לשם יצירת אנרגיה, אך התרגול מתמקד בקבוצת השרירים המבטיחה תוצאה של חיטוב ועיצוב הגוף. תרגול משקולות מאפשר לשפר תנוחות שגויות, לעצב את מסת השריר בהתאם לקבוצות השרירים, ולשפר את הביטחון העצמי ואת הגמישות.
שיטת פלדנקרייז מתמקדת בטיפול באזורים בעייתיים בגוף כגו באזור הבטן, הירכיים והמותניים אצל נשים, ופועלת לספיגת השומן המצטבר בהם.
מהלך פעילות אנאירובית
כשאדם מתחיל לתרגל במרץ, קיים מחסור זמני בחמצן המועבר לשרירים הפעילים. חומצה לקטית היא תוצר לוואי של ייצור אנרגיה. כאשר חומצה זו מצטברת ברמות גבוהות בדם, היא מובילה לעייפות שרירים. מסיבה זו תרגילים אנאירוביים אינם יכולים להימשך בפרקי זמן ארוכים.
אך עם האימון, הגוף מתמודד טוב יותר עם חומצה לקטית, והגוף מייצר "כריות" המעכבות את תחילת העייפות במהלך פעילות אנאירובית. מחקרים מוכיחים כי באימון זה, קיבולת השריר גוברת ב-12% עד חמישים אחוזים.
ככל שקיבולת השריר גדלה, כך מצטברת יותר חומצה לקטית במהלך הפעילות הגופנית, בעוצמה גבוהה, מבלי לגרום לעייפות. חיוני להקפיד על פרקי זמן המיועדים למנוחה בין תרגילי אימון אנאירובי, על מנת להניח לגוף לספוג את חומצת החלב שנוצרה, ולאפשר לשריר לשחזר את עצמו באמצעות החמצן.
למי מיועדת פעילות אנאירובית?
פעילות זו מיועדת בעיקר לאנשים בעלי כושר גופני טוב, המעוניינים להגביר את המהירות והכוח האירובי הכולל באימוניהם. אימון כזה גורם בדרך כלל לריכוזי חומצת חלב בשרירים גדולים יותר, והפעילות מלווה בהגברת כאבי השרירים. זהו אימון אינטנסיבי ביותר שאינו מיועד למתאמנים מתחילים.
לפני פעילות אנאירובית, יש לבצע פעילות אירובית תחילה על מנת להתחמם, ולהתמתח לפני ולאחר פעילות גופנית נמרצת. יש להתייעץ תמיד עם הרופא לפני הוספת פעילות אנאירובית לתכנית הכושר, והיא אינה מומלצת לנשים הרות.
