דיאטה לחולי הפטיטיס C

הפטיטיס C היא מחלת כבד נגיפית. עודף משקל בה עלול להשפיע על נזקים בכבד. ניתן לעכב את קצב התפתחותה באמצעות תזונה נכונה. על בניית תפריט מותאם

מצב זה נחשב לבלתי הפיך ומצריך השתלת כבד לצורך הצלת חיי החולה.

אמנם המחלה לא נגרמת בשל מצב תזונתי לקוי וכמובן שגם לא ניתנת לריפוי אך ורק באמצעות שינויים תזונתיים, אך כיום ידוע כי בהחלט ניתן לעכב את קצב ההתקדמות שלה באמצעות תזונה נכונה ולשפר את איכות החיים של הסובלים מהפטיטיס C.

במאמר שלפניכם נפרט אודות מספר הנחיות המתאימות עבור הסובלים מהפטיטיס C אך יש לציין כי ההנחיות אינן מתאימות לחולים הסובלים משחמת הכבד שכן מצב זה דורש התייחסות שונה ונפרדת מבחינת הטיפול התזונתי. להלן היעדים התזונתיים המרכזיים בהפטיטיס C:

• פיתוח, לימוד, יישום והטמעת אסטרטגיות לצמצום הפגיעה בכבד והאטת קצב ההתקדמות של הנזק בכבד לכיוון שחמת הכבד.
• הפחתה בצריכת האלכוהול.
• שמירה על אורח חיים המיטיב עם המטופל, הכולל פעילות גופנית ותזונה מאוזנת ובריאה.
• שמירה על משקל גוף בטווח הנורמאלי (BMI תקין בין 25-30).

כיצד עודף משקל משפיע על הסיכוי לנזקים בכבד?

ההצטברות של רקמת השומן בכבד מתרחשת בקרב כמחצית מחולי ההפטיטיס C כאשר בחלק מהחולים היא קשורה לנגיף שגרם להדבקה אך בקרב חלק ניכר מהחולים היא נובעת מההשמנה הרווחת בקרב כלל האוכלוסייה בימינו.

נכון להיום יש בידינו ראיות מדעיות הקושרות בין עודף משקל לבין הצטברות של רקמת שומן בכבד והצטלקות של הכבד (פיברוזיס) בקרב חולי הפטיטיס C: כאשר החולה סובל מעודף משקל או מהשמנת יתר, הסיכויים שלו לסבול מהצטברות של שומן ברקמת הכבד הולכים ועולים והצטברות השומן מקדמת את ההצטלקות של הרקמה ואת התפתחות השחמת.

ככל הנראה המנגנון שגורם לפגיעה בכבד קשור בצורה זו או אחרת בחמצון השומנים המצטברים בכבד אך מעבר לנוכחות ההשמנה, יש לציין כי ידוע כיום שגם לצורת ההשמנה ישנה השפעה משמעותית על הנזקים ההולכים ומצטברים. מתברר שהשמנה בטנית, הבאה לידי ביטוי בהצטברות של שומן בעיקר באזור החזה והבטן, מגדילה את הסיכוי להצטברות שומן בכבד יותר מהשמנה אגסית, הבאה לידי ביטוי בהצטברות של שומן בעיקר באזור הירכיים. מעבר לכך, כיום ידוע שהשמנה בטנית מקושרת גם כן לעלייה בסיכון לסבול מסוכרת ומחלות לב.

המלצות לירידה במשקל עבור חולי הפטיטיס C

חולי הפטיטיס C הנמצאים בעודף משקל או השמנת יתר, צריכים לשלב בין אורח חיים פעיל לבין דיאטה מאוזנת תוך שימת דגש בעיקר על הירידה המתונה במשקל (בקצב של חצי קילו עד ק"ג אחד בשבוע לכל היותר). שימו לב – דיאטות אגרסיביות מדי, הנקראות בשפת העם "דיאטות כסאח", עלולות להחמיר את מצב המחלה במהירות רבה.

במחקרים מדעיים נמצא כי כבר לאחר הפחתה של 5% ממסת הגוף, ניתן לראות ירידה בכמות השומן ברקמת הכבד במקביל לירידה בסיכון לחלות במחלות לב ובסוכרת. חשוב מאוד להציב בפני המטופל יעד ריאלי לירידה במשקל כך שלא בכל מקרה היעד צריך להיות "הגעה למשקל האידיאלי". היעד צריך להיות מצד אחד בעל משמעות בריאותית ומצד שני בר השגה כך שלצורך העניין ירידה של חמישה עד עשרה אחוז מהמשקל הנוכחי יכולה להוות יעד מצוין לפי הקריטריונים הנ"ל.

על מנת להצליח לרדת במשקל באופן מאוזן ובקצב מתון, ישנה חשיבות עליונה לתיאום פגישת ייעוץ עם דיאטנית קלינית, תוך מתן עדיפות לדיאטנית המתמחה בטיפול בסובלים ממחלות כבד.

הפטיטיס C וברזל

באופן עקרוני הברזל משתתף בייצור של ההמוגלובין הנחוץ לצורך ייצור של כדוריות הדם האדומות אך כיום ידוע כי תכולה גבוהה מדי של ברזל בכבד מקושרת לדרגה גבוהה של נזק בתאי הכבד ולדרגה חמורה יותר של דלקת בכבד. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שהברזל מזרז יצירה של חומרים שונים הגורמים לעקה חמצונית ובנוסף לכך, הברזל עשוי ליצור הפרעה למערכת החיסון ולחבל בתגובה שלה למחלה.

כמו כן נמצא במחקרים כי רמות גבוהות מדי של ברזל בכבד מקושרות לתגובה חלשה לטיפול באינטרפרון. בהתאם לכל זה, החולים מומלצים להימנע מנטילה של תוספי ברזל מבלי להתייעץ על כך עם הרופא המטפל בהם, תוך מתן עדיפות לצריכת ברזל ממזונות עשירים בברזל בלבד.

מזונות העשירים בברזל לדוגמה הם קטניות, דגים, הודו, עוף, בשר בקר וכבד (בשל התכולה הגבוהה של הכולסטרול ושל השומן הרווי מומלץ דווקא להימנע מצריכת כבד בקרב חולי הפטיטיס C, על אף תכולת הברזל הגבוהה.