לופוס (Lupus) או זאבת אדמנתית מערכתית, היא מחלה אוטואימונית כרונית רב מערכתית. במקרה של מחלה קלה, הפגיעה תבוא לידי ביטוי במפרקים בלבד, בצורות החמורות יותר המחלה היא תערב גם את הלב ואת כלי הדם ואילו החולים הקשים ביותר סובלים גם כן ממעורבות של הכליות ולעתים גם של מערכת העצבים המרכזית.
המחלה פוגעת בנשים בשכיחות הגבוהה פי 8 משהיא פוגעת בגברים, גיל האבחנה הממוצע הוא שלושים ושלוש, כשעיקר השכיחות של המחלה בגיל הפוריות, כלומר בין גיל חמש עשרה לגיל ארבעים.
סך הכול שכיחות המחלה באוכלוסייה הכללית עומדת על 1:1000 ובארצות הברית השכיחות שלה גבוהה פי 4 בקרב שחורים בהשוואה ללבנים. נכון להיום, לא הצליחו החוקרים בתחום לבודד גורם אחד ויחיד שיכול להוביל להתפתחות המחלה, שכן לפי הידוע לנו כיום מדובר במחלה מולטיפקטוריאלית המתפרצת על רקע נטייה גנטית מסוימת, הפוגשת בתנאים הסביבתיים המתאימים.
הקשר בין לופוס לתזונה
באופן עקרוני, לא ידוע כיום על תפריטים ספציפיים שיכולים לגרום להפחתה של מידת החומרה של תסמיני המחלה או לירידה בתדירות ההתקפים מהם סובלים החולים. עם זאת, מאחר ומדובר במחלה מערכתית, הרי שההשפעה שלה ניכרת במספר מערכות גופניות ובעזרת טיפול תזונתי, ניתן להקל על חומרת התסמינים במערכות השונות.
כמו כן, חשוב לציין כי הטיפול העיקרי במחלה, בדומה ליתר המחלות האוטואימוניות כולל שימוש בתרופות לדיכוי מערכת החיסון שיצאה מכלל שליטה בדגש על מתן סטרואידים. ההשפעה של הסטרואידים קשורה קשר הדוק לתזונת החולים שכן הסטרואידים משפיעים הן על פרופיל השומנים בדם, הן על רמות הסוכר בדם, הן על משקלם של החולים, הן על בריאות העצם והן על גורמים רבים נוספים.
לאור כל זאת, למרות שלפי הידוע לנו היום, לא ניתן לרפא את החולים באמצעים תזונתיים, הרי שסמוך מאוד לקבלת האבחנה מומלץ שכל חולה וחולה ייגש לפגישת ייעוץ ראשונית עם דיאטנית קלינית. במהלך פגישת הייעוץ ניתן יהיה למפות את התסמינים מהם הוא סובל, לאפיין את הצרכים התזונתיים שלו, לבנות עבורו תפריט מתאים וכן למדוד את גובהו ומשקלו על מנת שניתן יהיה לעקוב אחרי הסטטוס התזונתי שלו לאורך השנים.
הנושאים המרכזיים שיש להתייחס אליהם במהלך הטיפול התזונתי בחולי לופוס
- בריאות העצם – נטילה ממושכת של סטרואידים גורמת לירידה בצפיפות העצם ולפיכך יש להקפיד על צריכה נאותה של סידן ובמידת הצורך להנחות את המטופל ליטול תוסף סידן בתוספת וויטמין D לשיפור הספיגה של הסידן בעצמות.
- צריכת אלכוהול – שילוב של תרופות המשמשות לטיפול בלופוס עם אלכוהול, עלול להיות בעל השפעה שלילית על בריאות הכבד. לפיכך, יש ליידע את המטופלים בנוגע לסכנות הכרוכות בצריכת אלכוהול בשילוב התרופות הרלוונטיות.
- צריכת אומגה 3 – חומצות שומן אומגה 3 ידועות בשל היכולת שלהן להפחית מדדי דלקת אך נכון להיום נושא זה נמצא עדיין במחקר. אמנם באופן כללי מומלץ לצרוך כמות נאותה של אומגה 3, אך ההעדפה היא לצריכה של אומגה 3 ממקורות טבעיים כמו לדוגמה סלמון, הרינג או מקרל על פני צריכה של אומגה 3 בתוספי מזון.
- משקל תקין – השימוש בסטרואידים עלול כפי שציינו להוביל לעודף משקל ולהשמנה על רקע הגברת צריכת המזון. עודף משקל והשמנה עלולים בתורם לגרום להחמרת התסמינים ולהגדלת העומס המופעל על המפרקים הפגועים. לפיכך, יש לנטר בקפדנות את משקלם של החולים ולפעול למען שמירה על משקל תקין.
- בריאות הכליות – יש לבצע שינויים תזונתיים להפחתת העומס מהכליות בכל מקרה של מעורבות כלייתית.
